ביקורת אלבומים חדשים

Born and Raise

זר לא יבין זאת. אבל האמריקנים אוהבים את ג'ון מאייר לא פחות מאשר את ברוס ספרינגסטין. הצצה למצעדי הבילבורד מראה שהאלבום החדש מוכר, מוכר ומוכר. מאייר אשר אלבום הבכורה שלו, Room For Squares, יצא ב- 2001, הוא אייקון בארה"ב. יש

Eric Prydz Presens Pryda

איך מבטאים את השם של המפיק והדי.ג'יי השבדי הזה? "פרידז" ויש משתמשים גם בכינוי "פריידה". הכי מדויק: "פרידז מציג את פריידה" (Pryda) – לייבל, סגנון, ז'אנר. הכל. Eric Prydz הוא מכונה. מפעל ייצור למוסיקת דאנס מסחרית. מתחריו הגדולים הם יצרנים

לבבות שבורים קטנים Little Broken Hearts

כמעט רוב שירי האהבה הם גם שירים של/על לבבות שבורים. אבל כשנורה ג'ונס שרה על לב שבור – זה לבבה. "בוקר טוב" הפותח מסמן קו אווירה. צליל סינטיסייזר לירי, מיתרים מלנכוליים, קול מלאכי מלחש אבל מאוד מתכוון. אוירה אפרורית. "היא

המובחרים The Very Best

מנהרת הזמן של הרוק. זכרונות אייטיז מרנינים. אחרי 20 שירים, אני מחזיר את המחוגים לאינקסס בהתרגשות הרבה יותר גדולה מאשר בימים שהם היו בטופ. בהתחלה קראו להם "The Farriss Brothers", ארץ מוצא אוסטרליה, אמצע שנות השבעים, להקת רוק וגל חדש.

Este Mundo העולם הזה

להגדיר? אל תנסו. שנסון צרפתי, טנגו ארגנטינאי, ג'יפסי סווינג, פולק אמריקני, קומביה לטינית, רגאיי ואם תמצאו ראגה הודית – גם זו איינה טעות. חייבים לייבא אותם לפסטיבל מוסיקת העולם. לפי המוסיקה הזו הם מרימים חגיגה. Rupa & the April Fishes

Onwards

"קולקטיב" התקשר אצלי בד"כ לקיבוץ, אותה צורת חיים שיתופית שבשנים האחרונות קצת מתפרקת מנכסיה המסורתיים ברוח הקומוניזם ולובשת צורות קפיטליסטיות. אינני יודע אם החבורה המוסיקלית שנקראת "הקולקטיב" שאבה משהו מהקומונליות זה, אבל דבר אחד די ברור – היא נשמעת כאחד מחבורת

דילוג לתוכן