זו הייתה חגיגת רוק שהוקדשה למעריצי הלהקה מדור לדור, אנרגיה שהתפוצצה ברחבי הפארק. אחרי שני ביטולים בסין (חרם של הממשלה) ובטייוואן (סופת טייפון) ושתי הופעות באינדונזיה ובאבו דאבי, הגיעה הבון ג'ובי לפארק המקומי למטווח להיטי רוק מקטלוג הקלאסיים ולא רק.
אסי זגדון ימשיך לתעות ולתהות בדרכי החיים בחיפוש אחרי משהו נכסף, שגם הוא אינו יודע להגדירו (אושר?). מתעורר בלילה צמא, ולא ברור לו למה. האם המילים שכתב יעזרו? ההנחה היא שגם אותה "מנטרה" אליה הוא משתוקק לא תחזיק מעמד.העביר בזכרונו
השושן הצחור משמש מטפורת האי הדמיוני של מירב הלינגר, כליל השלמות. מצב אידיאלי, דבר שאינו ניתן להגשמה. היה רגע אחד כזה. ההמשך הוא ניסיון לחזור למקום הזה, לדמיין נפשה לפרח. במרכז השיר – יחסיהם, שידעו מורדות ("הפעם בה החלקנו לבור")
לפי ההודעה לתקשורת, ריף כהן "פרצה לחיינו". לפי שני האלבומים שהוציאה, הייתי מסייג. ריף נמצאת כאן, גם מנסה לראשונה עברית, אבל אומנותית ומנטלית – היא בצרפת. היא שרה על סמטאות מרקש, והפגישה בינה ובינו אמורה להתרחש לא ליד גדות הירקון,
הסרט הדוקומנטרי Amy, העוסק בחייה ובמותה של איימי ויינהאוס, בבימויו של הסרט, אסיף קפדיה Asif Kapadia, מצביע על כך שמותה של ויינהאוס אינו רק כתוצאה של שימוש באלכוהול ובסמים, אלא בעיקר פגיעה אנושה של החברה המודרנית באישה הפגיעה הזו. איימי,
שמחת אוהבי ניו-אורדר. נדמה לי שלאלבום הזה, התשיעי שלהלהקה, הם ציפו מאז Waiting For The Siren's Call משנת 2005. השירים המלודיים שזורמים באיזון יפהפה בין אלקטרוניקה וגיטרות. הם יצרפו את האלבום הזה ל – Republicול – Get Ready. זוהי אלקטרוניקה
מי אמר שראפ ישראלי זה שירי מחאה? אילק סהלו ואורי אלמו שרים את מה שהם חושבים. אין יאוש. לא הצלחת אתמול, נסה מחר, שים אפוד מגן, אל תשתפן גם אם דלתות נסגרות. הולכים קדימה אבל לא שוכחים מה היה אתמול.
שירי נחום היימן ללא מילים? יש מצב? הרי יופיים של שיריו הוא בחיבור האולטימטיבי בין המילה ללחן. אז ככה: אני שומע את צלילי הגיטרה של אורי הרפז, ולא תאמינו – השירים של נחצ'ה פורחים כמו פרחים באביב גם ללא המילים.
מי שעמדה בתחילת דרכה בצילן של 2 זמרות בריטיות גדולות כאיימי ויינהאוס ואדל, מגיעה עכשיו למקום שלהן: במונחים עיתונאיים פשטניים – דיוות סול בריטית מסעירה, צבעונית מאוד, דרמטית מאוד. המפיק Markus Dravs (ביורק, ארקייד פייר, קולדפליי) דאג שהפוטנציאל יוגשם לכדי
ריאליטי, ריאליטי, אבל יש רגעים, שצריכים לקחת משהו נגד בחילה. אלמוג קריאף שרה "לוחמת" (איציק שמלי) וסיפר כי השיר מוקדש לאימו. והנה בשידור מיקמו את אמו מולו, וזו עשתה תנועות ידיים כאילו היא רוצה לטרוף אותו. זו הייתה אחת ההצגות
השופטים התפעלו מהביצוע של דניאל יפה ל – End Of Time של ביונסה. עברי לידר נסחף בסופרלטיב: "את הזמרת היחידה בארץ שיכולה לשיר ביונסה". אני לא חשבתי על ביונסה אלא יותר על ההעמדה והעיבוד הבומבסטיים שהאפילו על הזמרת. עברי לידר,
בקול קטן שואלת ורד דקל את עצמה: "ורד, ורד מה קרה? זו לא אותה האש שבערה בך כשהיית נערה". דקל בתפקיד ה"קול" בשיר הפותח את האלבום של "רוזא" (7 שירים בלבד) מתייחסת אל עצמה ומנסה לפתור התסכול. אבל מסתבר שיש
מדור חדש: מצעד שירי מוסיקת העולם – כל מה שהכי טרי בסיבוב הגלובוס, שהפך כבר מזמן לכפר קטן, כשמדובר במוסיקה, שכולו אנטתיזה לעולם שבו עדיין גבולות לאומנים-דתיים גורמים לנהרות דם. אנחנו נצא למסע לאורך נהר המוסיקה הגדול. מקסיקו: ג'ולייטה ונגס
הטראומה שמביעה מירב הלינגר הופכת במהלך השיר למלודרמה אישית של פחד, ומצוקה נפשית. בחלום טוב לה. בחיים – אימה. זה מגיע עד האשמת אלוהים במה שעובר עליה. הטקסט מרומז מדי. המאזין חסר מידע מה הוביל את הלינגר להתפרצות בסוף השיר.
ניו אורדר חוזרים סולידיים, בפופ אלקטרוני שנשמע רטרו אייטיז ידידותי למשתמש. מנגינה אלגנטית, צבועה במלנכוליה מתקתקה, בעיבוד פונקציונאלי. גיטרה אקוסטית, חשמלית, קו בס טיפוסי. תזמור סימפוני כתיבול להפיכת השיר למעט יותר דרמטי. הקול של הזמר ברנרד סאמנר? הוא מעולם לא
מי ששמע אותה באנגלית, באחד מאלבומיה – Gymnasium או Time For Creation או בהופעותיה, שמע זמרת שנולדה לרוק ובאנגלית. מוסיקלית מאוד, סינגר-סונגרייטר אותנטית, פרפורמרית – החל מאחיזת הגיטרה ועד האנרגיות הטבעיות שפורצות ממנה, מחברת נפלא בין הגיטריסטית למלחינה, המעבדת והמפיקה שבה. "לימבו" הוא
אברהם טל וקרולינה שרים שירי ילדים? לא האמנתי למשמע אוזני ולמראה עיני. כשהדג נחש עלו לשיר (שיר ילדים), הבנתי שמשהו חריג מתרחש. אנחנו בזאפה ת"א, שעות הצהריים המוקדמות. גם נציגי מוסיקת המחאה ערים לעובדה, שאי אפשר להשאיר את תרבות הילדים
ב-2013, אחרי האלבום Almeria, הצהירו חברי Lifehouse הרכב הרוק האמריקאי, שהם לוקחים הפסקה. עכשיו מתברר, שהם נזקקו לחופשה ארוכה מדי מעצמם כדי לחזור באלבום נגיש, שיחזיר אותם לפסגות המכירות. יש מי שנסחפו לתאר את החדש כאלבום חיים. גם בלי ללכת על
בטח שגלעד כהנא מתייחס למצב. זרם מחשבותיו נמצא ליד המצב. לא ממש מתערב, גם אם אלה שנתנו את הנשמה צודקים. יש להודות: ההתפלספות על המצב נעימה יותר מהמצב, בטח כשהיא מגיעה על מצע EDM ידידותי למשתמש. שיכול להפוך לרגאיי, לריקוד ברזילאי
יעל נעים, הזמרת הישראלית הכי מצליחה בצרפת, שרה מעין "יש לי חלום" באנגלית, במבע Soul שמתאימות לסרט ג'יימס בונד. נעים מותחת מנעד, מגיעה לעוצמות שלא שמענו ממנה. מבקשת להיוולד מחדש. להיות מובלת למקומות אחרים, לקבל תשובות לשאלות נצח לא פתורות.
שמעון בוסקילה, יליד אופקים, בוגר נתיבות, הגיע להיכל התרבות בת"א. נקודה. עכשיו הוא יכול להתעורר מהחלום ולמשש את עצמו. זה קרה אחרי שלא ישן יומיים, כך סיפר לקהל. בסופו הסוער של הערב, כשהאדרנלין ירד, הוא יוכל להרשות לעצמו לישון טוב.
שני כסאות, שולחן קטן, שתי כוסות מים. תפאורה נזירית למהדרין, תאורה פונקציונאלית. זה כנראה מספיק למפגש המחודש ההיסטורי והנדיר בין שני ענקי המוסיקה הברזילאית, ג'ילברטו ג'יל וקייטנו ולוסו בהיכל מנורה. מוסיקלית, ההופעה מתאימה למקום אינטימי, בטח לא לאיצטדיון: שתי גיטרות
Owl City היא אדם יאנג, איש ה – synth-pop, ואחרי שמקשיבים לאלבום הזה, נדמה כי הכישרון שלו לפופ בולט יותר מהחיבור ל- סינת'. מבקרים רבים לא "נפלו" על האלבום בלשון המעטה. מזהים אצלו מה שנקרא מיינסטרים מחושב. מישהו הפליג בקטילתו:
שמעון בוסקילה אינו כותב את המילים לשיריו. הוא סומך על המוסיקה, על הבעת הרגש שלו. הוא מנסה להביא את השיר למקום, בו יפגוש את הטקסט כאילו כתבו בעצמו. זמר רגש טוב יכול להרשות לעצמו את זה. בוסקילה, תנו לי לנחש,
בואו נגלה את בועז טאוב. לפי השיר – רצוי וחשוב לגלות. שיר פסנתר ,שהוא התבוננות עדינה על אישה מנקודת מבטו של יוצר-זמר שמדמיין את מה שעובר עליה באמצעות מטפורה של ציפור. השיר מתחיל כשיר טבע – עננים, ציפור ורקפת. בבית
ניכנס למצבי רוחו של מאיר. שם מלא: מאיר בן מיכאל. הוא מנגן חשמלית חצי נפח GB10 וגיבסון אקוסטית. הבלדות, חלקן מקוריות, מוליכות אל עומק אמנות הג'אז שלו. הפריטה נפלאה. הטכניקה חשובה, האלתור התחושתי אף יותר. הפרייזינג. את Meir's Mood הוא
ב-1976 הקימו סטפן סטילס וניל יאנג את ההרכב The Stills-Young Band. השניים הוציאו אלבום – Long May You Run, שם שקיבל משמעות אירונית על רקע הזמן הקצר שההרכב הזה שרד. השניים יצאו להופעות, אבל אחרי תשעה ימים, יאנג החליט לנטוש את
לאן היא רוצה לפרוץ? איה תמם יודעת יותר ממני, לאן היא רוצה לפרוץ. הבעיה שהשיר הרזה הזה אינו מבהיר כוונות. כולו תשוקה לפריצה סתמית. "אנשים עובדים בשביל לחיות", שרה תמם. ומה היא? חיה בשביל להיות, לחלום, לצעוק? אה, להפסיק לחשוב
שני ענקי גיטרה משתי יבשות-תרבויות, ריי קודר מארה"ב ועלי פארקה טורה ממאלי, משתפים פעולה בפרויקט חוצה גבולות ותרבויות מהדלטה בלוז ועד הדיאלקטים של מאלי שבאפריקה. השניים נותנים דוגמא נפלאה איך מוסיקה אפריקאית מסורתית יכולה להתקשר עם מוסיקה מערבית. Talking Timbuktu הוא אלבום
יכול להיות שרמי קלינשטיין צודק. למה ללכת על הצד האפל של החיים, כשאפשר לעלות על הכביש המואר במשקפיים ורודים. או שאתה מת או שאתה יוצא מזה חי, שר קלינשטיין ומעדיף את החיים. בחר לצאת מזה חי במנגינת קלטית משובבת נפש
