אסי זגדון ימשיך לתעות ולתהות בדרכי החיים בחיפוש אחרי משהו נכסף, שגם הוא אינו יודע להגדירו (אושר?). מתעורר בלילה צמא, ולא ברור לו למה. האם המילים שכתב יעזרו? ההנחה היא שגם אותה "מנטרה" אליה הוא משתוקק לא תחזיק מעמד.העביר בזכרונו את כל מה ששמע מהנזירים (בודהיסטים?), ניסה למצוא את חוכמתם בתוך ההשתקפות של עצמו. ניסה.
המכתב שכתב לאהובתו היחידה היא תמצית הביטוי הרגשי שלו, אבל הוא אינו נצחי, והקורא כמו הדובר נשאר בתהייה לאותה כמיהה למשהו לא ברור. האהבה אינה נותנת את הפתרון, כי גם לו לא ברור למה הוא מתכוון.
הטון, הקצב, המנגינה, ההפקה האלקטרונית קובעים הלך רוח קודר טעון מתח. תחושת העצבות אינה גולשת לפרץ רגשני, היא נשארת על תדר של צער שפוי ומפוקח, והזמר מצליח לספר את הסיפור שלו בבהירות שיוצרת אמינות. גם אם אינו זמר של קול גדול, אסי זגדון מצליח להביע בצורה משכנעת את תחושת הכמיהה ללא מושג.
*** סינגל חדש מתוך "בסוף זה רק להיות" – אלבומו הרביעי שבדרך של אסי זגדון.
אחרי הילדות לפני הבינה
התעוררתי כל לילה צמא לא ברור למה
קמתי לאט אספתי שירים
חלומות
חלומות ושקרים
הנחתי בפתח הבית בלי לומר מילים
שורה אחת בנדם צריך
שורה אחת כזאת
איזו מנטרה
משהו להחזיק לזמן קצר
להיאחז ולזרוק
לחבק ולשתוק
נזכרתי בכל הנזירים שאספתי
חיפשתי את זה אצלי במראה
לראות אושר
פשוט
מכתב שכתבתי לאהובתי היחידה
הייתה בו רק שורה בודדה
התעוררתי כל לילה צמא
לא ברור למה
