ברצלונה 20-21.11.09. הטור אופ דה יוניברס מגיע לעיר הקטלנית. זוכרים את אצטדיון רמת-גן? לא יודע מדוע הייתה לי תחושה שבברצלונה זה נראה ונשמע יותר טוב. נכון, מעומק הכורסה, מול 7 רמקולים שמקיפים את האוזניים, הכל נראה ונשמע טוב יותר. מצד
מנהגו של מדור זה (סינגלים חדשים) לא להיכנס להופעות (לכך יש מדורים אחרים) אבל אני מודה שיזהר אשדות עשה את מה שביכולתו כדי להפוך שיר ישן לסמי להיט חדש. ”רגע“ הוא שיר שהופיע באלבום "לך עם הלב" משנת 2000. יזהר
אמינם, אמן הראפ, הוא בין המועמדים הבולטים לקטוף פרסי הגראמי הבולטים. אמינם מוביל את רשימת המועמדים בין השאר לאלבום השנה עבור Recovery וגם סינגל השנה בדואט עם ריהאנה Love the Way You Lie. מי שעשוי לתת לאמינם פייט הוא ההרכב הקנדי
הפי כריסמס קולדפליי. גם אתם שרים שירי חג מולד? מה שעושות השנים. אז הנה, כריס מרטין ושות' נדבקו באווירת החג, אבל ניסו להיות כמה שפחות דביקים ולשיר על אהבה ואובדנה על רקע אורות כריסמס. פתיחת פסנתר שקטה יפה, קול מלחש
"מה עושים עם זה"? – סוג של סלנג שנכנס לשפה, ותומר ממיה ממהר להשתמש בו בקלות הלא נסבלת בעגה הפשטנית. "מה עושים עם זה" – איך מתמודדים עם המצב החדש. אבי בן אבו בוגר כוכב נולד, מקונן את נטישתה שמתבררת כעובדה
כעשרים וחמש שנה עברו מאז שמענו קולות גבוהים כאלה במחוזות הדיסקו של הפופ האמריקני. והנה – חוזרים לשם בשלושת הבתים האלה, שמנסים לומר דברים קצרים על ניסיון לעכב סיומה של אהבה שבערה. יוצרי השיר מאמצים לחלוטין את הטכניקה הקולית וסגנון
חוזרים לקונספט של להקות הבנים? לא עקבתי עד כה אחרי Mcfly. כשההרכב הוקם לפני 6 שנים בבריטניה, לא רבים האמינו שהוא ישרוד. והנה – אלבום חמישי. הלהקה עשתה כותרות עם המנוי המהפכני שהציעה באינטרנט המאפשר למעריצים גישה לכל המוסיקה שלהם.
מגזין הרולינג סטון האמריקני מקדיש סדרה לאהבותיהם הגדולות של כוכבי המוסיקה. ראשון – בונו, סולן U2 שבחר בדיוויד בואי. ואלה נימוקיו: "מדובר בגיל העשרה שלי – תקופה שראשי וליבי היו מאוד רגישים למוסיקה. השירים האלה השפיעו עלי עמוקות. U2 חייבת לבואי הרבה.
המחשבה הראשונה איפה גרי בארלו? האם ויתר לרובי ויליאמס שחוזר אחרי 15 שנה? מה לא עושים לטובת הקבוצה,שגרמה בשבוע שעבר לאתרי מכירות הכרטיסים להופעותיה לקרוס. אז כן, רובי ויליאמס מצטרף אחרי 15 שנה לגרי ברלו, מארק אוון, הווארד דונלד, ג'ייסון
הלב והנשמה של שמעון בוסקילה מקיימים כנראה יישות נפרדת. לאהובה הוא יחכה "עם הלב והנשמה", עברית קשה שפה, ומחרביה מתוכנו יוצאים. הלב והנשמה הם הכוכבים בשיר אהבה שעל הנייר הוא גבב מוזמן על אהבה נטול ניצוץ של מקוריות והשראה. "כמה תאהבי אותי הלילה", שואל בוסקילה, ואף
פעם הייתה תלמה אליגון. היום מוסיפים "רוז" ומזהים אותה גם עם בתה, הזמרת הנפלאה אביגיל רוז. אני פותח עם אביגיל כי באוסף של תלמה יש שיר אחד מתוך אלבומה של אביגיל – "תם חורף" שאומר שני דברים: שלתלמה אליגון היו
יהונתן באמת רוצה הביתה. חם לו והזמן נגמר (לגבי החום, הבית במקומי בטח אינו מבטיח גדולות ונצורות) תקשיבו לטון שמשדר יהונתן גטרו מעיר המלאכים. טון כזה לא יכול להגיע אלא מתחושת ניכור ומצוקה. אבל בשירים המלנכוליים כמו בשירים המלנכוליים, המנגינות
השירים של אייל גולן נמנעו עד היום ממעורבות כלשהי בחיים החברתיים או הפוליטיים בישראל. מתכונת הבידור שלו, לא רק שאינה דורשת את זה, אלא אפילו אומרת משהו כמו אני כאן בשביל הבידור לא בשביל פוליטיקה, וזה נכון גם לגבי כל
אז הנה עוד "צד" של נורה ג'ונס. שיתופי הפעולה הדואטים. יזכירו לכם 9 גראמי, ארבעים מיליוני אלבומים שנמכרו. אבל מה עם דואט ג'אזי אינטימי שלה עם וילי נלסון שנקרא Baby It's Cold Outside. עם סאשה דובסון היא שרה Bull Rider על
מה קרה בשעתיים האלה שחרב עליו עולמו? לפי הטון של נימרוד שיקלר הוא באמת רצה למות. זוהי עגמומיות קשה. מצד שני, שיקלר מחרב טקסט במשפט "מה שחשוב שאני עוד חי". תכתוב שיר שיקלר, אל תפרשן עצמך בפשטנות שכזו. המשפט הסתמי
למה לחזור למנגו של "גרה בשינקין" מ-1989? מה דחוף? הנה מידע: קשת מארגנת ערב מחווה לבמאי ושופט כוכב נולד צדי צרפתי, ששימש מנהל אומנותי של הלהקה. סיבה למסיבה על המנגו. איחוד מחדש? – לא. סתם חידוש. השלוש דיווחו כי אחרי 20
דני סנדרסון כמעט התנצל בפני עצמו והקהל שהוא ליד הפסנתר. גם המורה שלו לפסנתר חשבה שהכלי הכי מתאים לו הוא גיטרה. האם היא טעתה? לא שקיבלנו מסנדרסון רסיטל מפתיע לפסנתר, אבל הוא עשה תנועות, שהוא מרגיש בסדר גמור, למרות שהפסנתר
הו, מארינה. אני רוצה עוד פעם את ההופעה הזו. אולי הייתי מוריד את הקונסטרוקציה המדהימה מהראש שלך. למעשה ובמחשבה שניה – נשאיר אותה. גם הייתי משאיר את שמיכת הטלאים הזו שהופכת אותך באמת לאיזושהי אימא רוסיה. אני בטוח שלא התכוונת
הוא הרגיש בבית, אנחנו הרגשנו בבית, צליל חם, אנושי, מלהיב. כמה אהבתי מוסיקה לטינית אחרי הערב הזה. האיש מאחורי "דפדרו" הוא jairo Zavala – היוצר והגיטריסט מוכר מאוד בספרד ככותב, כמי שהוא בשורה ארוכה של להקות כולל קלקסיקו שהופיעה אצלנו.
סעורת רגשות, לוקחת נינט את השיר הזה (ביצוע מקורי:שי גבסו) למקומות של כוונה עצומה. בקמפיין למען "בית השנטי" – בית חם לנוער במצוקה. למעשה – ממשיכה כאן נינט את האוריינטציה שאפיינה את "קומוניקטיבי" – עוצמות פנימיות שזוכות למימד רוקיסטי שחובר
מה חדש אצל אביב גפן? מיטלמן על הבמה? מופע פסנתר נוגה. מה מצא "הפסנתר מארח" לארח אותו שוב? חשבתי על לפחות עיבודים חדשים. איזו חטיבת מיתר. סקסופון נשמה. חמישה שירים חדשים. משהו. גפן (עדיין מאופר) חזר לכל הישנים, בלדות יפות.
איך אומר השיר של יענקל'ה רוטבליט: "כולם היו בני/ כולם יצאו על תנאי/ כולם כעת שרים ביחד" ובאמת איך שכולם שרו יחד בסיום הערב "זמר נוגה" – כולם בניו. איך שהגלגל הסתובב לשמוליק קראוס. גם הדור הזה של הזמרים שרים אותו
יש שירים, נעים וחובה להגיד, שפשוט אסור שייוולדו. עומר אדם, כוכב שנולד, איש שמסלסל נפלא, לקח אוסף הקלישאות הגדול של השבוע, מה שבוע – החודש, והוא יתחרה על השיר הכי קלישאתי של השנה. אני מבחין בהתערותה של אחת עינת הולנדר בשוק
"אנחנו רק תמימים עדיין וצעירים/ דורשים מומחיויות מסוימות/ מצב הרוח משתנה כמו הרוח/ קשה לשלוט כאשר זה מתחיל המתוק-מריר בין השיניים שלי/ מנסה למצוא דרך ביניים/ מתאהב לבסוף כן כן כן כן// לא יכול לעזור לעצמי אבל סופר את הפגמים/
סדרת "מוסיקת עולם" 2010/11 תיפתח ב-26.11 במשכן לאמנויות הבמה עם וויו פארקה טורה, המכונה "הג'ימי הנדריקס של הסהרה". בערב יתארח היועץ האומנותי של הסדרה, עידן רייכל. הזמר והגיטריסט וויו פארקה טורה (Vieux Farka Toure) מגיע ממאלי. הוא משלב מוסיקה מאלית
טוב שמרים טוקאן עדיין כאן, אחרי כוכב נולד, שמפלצת הרייטינג עדיין לא הקיאה אותה החוצה. טוב שהיא כאן כי היא זמרת מיוחדת, ולא רק בזכות האקזוטיות המזרחית שלה. השיר בשמיעה ראשונה נשמע לא ממש תפור עליה, ניסיון להפוך אותה זמרת שנוגעת ברפרטואר קוסמופוליטי רחב.
נדמה לי שגם אלן פרסונס הופתע מהקהל. התלהבות נרגשת פרצה במיוחד אחרי ענק להיטיו Eye in The Sky, שסיים את הערב. ישבו לידי שני עולים ממדינות חבר העמים. הם הראו לי את עטיפת האלבום האחרון של הפרויקט. מעריצים מבוגרים. נזכרתי
מישהו התגעגע לאדם? כן הזמר אדם. גם אני לא. אבל קרה משהו: חזרתי לאדם בחודש נובמבר האחרון, פסטיבל הפסנתר מארח. הוא נתן הופעה פתוחה לקהל המזדמן (ללא תשלום) ברחבת סזון דלל. הופתעתי, כי לא שמעתי את אדם איזה 20 שנה
להקת קלקסיקו, הנחשבת לאחת מהלקות החדשניות בעולם המוזיקה, מגיעה לשתי הופעות במועדון בארבי בת"א ב-18.8 וב-.19.8. הלהקה הנקראת ע"ש עיירת גבול בין קליפורניה ומקסיקו, מנגנת סגנון אקלקטי של צלילי התרבות הדרום מערבית בארה"ב. חבריה מגיעים מהעיר טוסון שבאריזונה, כשמובילים אותה
השאלה המוכרת: לראות ולשמוע או לשמוע ולראות? במקרה של "ואלס עם באשיר" – 2 חוויות שונות. נכון: המוסיקה היא חלק ממחזור הדם של הסרט. אבל היא גם מחזור דם שיכול להיפרד מהסרט ולחיות חיים עצמאיים במערכת הסטריאו, באיי פוד. שמעתי
