מוסיקה ישראלית

שירו של התועה בדרכי האהבה של פעם, אותה אהבה שנמוגה עם הזמן. "מה נשאר לך עכשיו"? תוהה-שואל אריק סיני בבריטון העמוק, האפל והמסתורי שלו. זוהי ההבנה, שהאהבה שהייתה פעם מרכזית ומשמעותית דועכת בגלל השינויים שהזמן מביא איתו, ומה שנותר הוא

כשמדמים אדם לגלקסיה, הכוונה היא לרוב להדגיש את העושר, המורכבות והייחודיות שיש בו. כמו שגלקסיה מכילה אינספור כוכבים, מערכות ומרכיבים שונים, כך גם אדם נתפס כבעל רבדים רבים – רגשות, מחשבות, חלומות, זיכרונות וחוויות, שכל אחד מהם מוסיף לאישיותו. הדימוי

כותבי שירים להלחנה (תמלילנים/ פזמונאים / משוררים) בדרך כלל אינם מזוהים עם השירים שכתבו. תגידו "אמא אדמה", ואמרתם אריק איינשטיין. תגידו "כמו אל מים" והשם הראשון שיצוץ – יהודית רביץ. "ככלות הקול והתמונה" – "תיסלם". "לוח וגיר" – שמוליק קראוס.

אני אוהב את שירי האהבה של ארקדי דוכין. האם נסתפק בנקודה? שנסביר? המנגינות, ההרמוניות. הטון האותנטי. תקשיבו ל"יש בי אהבה" ותבינו מדוע אין מה להוסיף. המנגינות והטון חזקים מהסברים. יש בו אהבה והיא תנצח, שר הטורבדור, וגם אם אתה הכי

איך להפוך כאב ליצירה? תקשיבו ל"אנשי הגשם", השיר שמסיים את האלבום הקצר. זה ה"מסמך" המוזיקלי החזק ביותר שיוצא מהאלבום, חשבון נפש  של אביב מול אבא יהונתן מנקודת מבטו נכון לעכשיו, בגיל 51. תוגת צערו במנגינה מופלאה, בשיר שיש בו התפקחות,

האוקסימורון בסיום השיר מבטא את סערת הרגשות שעוברת על קרול ביסמוט: "והכאב הזה אולי, אולי הוא מתנה". אז נכון: כאב נפשי חושף אותנו לרבדים פנימיים של רגשות. היצירה משמשת לעיתים קרובות דרך להתמודד עם הכאב, לשחרר אותו או להבינו. ב

הנערה היפה שרקדה לידי –  ידעה בדיוק מתי הם מורידים חולצות. "יאללה, תתפשטו", היא צעקה בשיר "עירומים". כן, אחרי כל השנים האלו (כמה? – 17) יש למוניקה סקס קהל מוצף הורמונים, חלקו לא היה בתכנון ב-1993. כולם מכירים את השירים.

סטטיק גייס את רוג'ר פדרר, מענקי שחקני הטניס בכל הזמנים, לשיר ראפ חרמני מחפיץ נשים – שכולו גימיק מוסיקלי משעמם. למה פדרר, כי זה מתאים לחרוז שרץ לאורך כל השיר? ויש שאלה מקדימה נוספת: מעריציו הילדים צריכים לשמוע את זה?

"זה הקדיש שלי", אמר שמוליק קראוס לשמעון פרנס באחד מראיונות הרדיו איתו. המילים הן של יענקל'ה רוטבליט, הטון והמנגינה הם תמצית מזוככת של שמוליק קראוס ז"ל. השיר מתוך אלבומו של שיצא ב-1988 נכתב לזכרו של משה איש כסית. שיר פרידה מהנעורים, תחושה של החמצה ("הטוב שבשירים עוד

תפילה בת 2500 שנה ממשיכה לעורר השראה אצל מוסיקאים וזמרים. האווירה והמצוקה בשנה האחרונה הכתיבו עוד גרסה נפלאה אחרי זו של עובדיה חממה – בדואט יפהפה של לאה שבת ותמר גלעדי, ששרות את המילים לא רק ממיתרי קולן אלא ממקום עמוק

רונית שחר ומיקה קרני בחרו  ב"אהובתי" של משינה לקידום מופע משותף חדש שלהן. מה הוביל לבחירה הזו? השיר? האהבה המשותפת? לפי הדואט יש כאן חיבור קולות לגרסה יותר מלנכולית מהמקור, בהפקה המשדרגת בשכבה אלקטרונית יפה. “אהובתי” הוא אחד השירים המזוהים

לפי הקליפ, נועם מנסה חזות של אמא ריטה. היא התפוח, אבל מוזיקלית – לא ממש מתקרבת לעץ. בוחרת בטקסט חסר משקל סגולי על יחסים, לחן של קלילות צעירה. קליפ של כוריאוגרפיה אווילית. אם זו דרכה היא מתרחקת עוד יותר מהעץ.

"למדני את השיר הפשוט של הלחם/ ופרוס לי חלק משלומך/ קחני עם אבק היומיום על השכם/ כשתראני לפניך". משפט אחד מתוך שיר של רחל שפירא, המוכר משירתה של נורית גלרון, מכיל תמצית קטנה מזוקקת ממהות כתיבתה. זה הלחם.  הלחם פשוט,

"כמו גנב בלילה" היא שרה על מי שעוצר ליד ביתה לבדוק ובורח. מה פשר היחסים האלה? מבחינתה – אהבה נכזבת עד עמקי הלב, שהופכת קשה יותר על רקע מראות וקולות העיר הגדולה ו"השקר שלא נותן לנשום". וגם ה"חבר שנעלם". יש

עברי לידר חותר כהרגלו לחדש ולהתנסות במוסיקה מחוץ לקופסה. אלבומיו מציגים התפתחות אמנותית, עם שינוי סגנונות והתנסות במוסיקה מהפשוטה ביותר ועד המורכבת. את אודיה הוא העלה על סיפון של  ספינת האלבום "חלק לא נפרד מאחרים" לשיר בסגנון דיסקו דאנס של

שלומי שבן הוא הברמן. אביב גפן הוא הניצוד על הבר על ידי מישהי, מעריצה לשעבר, "ילדת אור הירח", שרוצה להתחיל איתו בתירוץ שהיא ובעלה "כבר לא מסתדרים". כל האוונטה בבר – לעורר בעיה:  לו כבר אין חשק לסטוצים ולכל הבלגן

אריאל זילבר מחדש את "הבטחה", שיר ישן שנכתב ע"י אהוד מנור – בשינוי של המילים בסוף השיר.  הוא שתל בשיר שעוסק בהגות על מהות החיים והזמן, מילים על אחדות ישראל על רקע המציאות העכשווית. נכון:  לא לכך התכוון המשורר, והשיר

אליעד משתמש ברך שנולד לשיר-ספר על חולשותיו-תיסכוליו של אבא,  כאילו הילד הוא הכותל שלו – מבין ומזדהה, ואגב כך מספר על "שיחות מסובכות" עם היושב למעלה ש"יזכור להדליק לו אור".  התסכול: לא לימדו אותו להיות אבא, התובנה: אף אבא לא

מארינה מקסימיליאן מתרפקת על הנשיקה הראשונה.בגילה – סוג של געגוע, אבל כפי שהיא עצמה מעידה בדף המידע שנשלח עם השיר – גם בעידן שלנו תום הנשיקה הראשונה הוא אותו תום כמו פעם כפי שסיפרו לה מעריצות צעירות. קסם האהבה הראשונה

עומרי סבח לא זועק אהבה אבודה כמו רבים מזמרי הז'אנר הים תיכוני הבוכים בלילה בדרמטיות כדי להעצים את הרגש.  הוא שר את געגועיו בעידון מבוקר. הטקסט גדוש דימויים, שמרכזם – הנוטשת היא כמו "גשם במדבר" או כמו "נוף בסוף ההר".

השיר השמח הזה עבר לידי והמשיך בדרכו מבלי להותיר שמץ של ריגוש. יותר עורר את השאלה מה לו ולה? מה מה מהות הקומבינה? השאלה הובילה לתופעה המבליטה את האלמנט המסחרי בדואטים במוזיקה המזרחית-ים תיכונית הישראלית. שיתופי הפעולה האלה מאפשרים לשני

ענת מלמוד מבקשת לחפש את המעבר לה, למעשה – מרפא לגעגועיה. החיפוש אחר כוח שהוא מעבר לתפיסתנו האנושית הוא במידה רבה תופעה אוניברסלית, אך אופן הביטוי שלו הוא ייחודי לכל אדם. הרצון להבין את משמעות החיים, למצוא נחמה ולהתחבר למשהו

אריק ברמן שר על המוסכמה (קומונסנס) של ההחלטה המשפחתית על עשיית ילדים, החלטה הכי שגרתית, שמתקבלת לאור הבנלי של הפלורנסנט במטבח. כשמסתכלים על המוסכמה, ש”ללדת ילדים זה שמחה” בראי הציניות, אפשר לגלות שהאמירה הזו – אף שהיא נחשבת לקונצנזוס חברתי

הקהל הישראלי מחבק את להקות שנות השמונים והתשעים. רוב המצליחות של אז חוזרות מן העבר. גם "החברים של נטאשה" חוזרים מהתשעים, מבחינתי חזרה חובה ל – "שינויים בהרגלי הצריחה" האלבום השני של הלהקה שיצא ב-1991. שמורת טבע מוסיקלית. הם היו

לאסוף את השברים אחרי פרידה זה כמו לבנות את עצמך מחדש. הפרידה מותירה חלל, כאב, ולעיתים תחושת אובדן זהות, במיוחד אם הקשר היה משמעותי. ועדין: רגעי אהבה, גם אם קצרים, נחרטים בלב כאילו הם אינסופיים, והופכים לזיכרונות שמלווים אותנו לתמיד.

דניאל סלומון שר את הכאב, הדאגה, הגעגוע והתקווה למי שאינו עוד כאן. מוזיקלית – יותר דכדוך מאשר תקווה. לחן, טון והרמוניה שמשדרים עגמומיות. מצד שני יש כאן הזדהות אמוציונאלית עם מי שהיה. הפניה בגוף שני (אתה) מתוך כוונה עמוקה ליצור