בדרך הגדולה

שלושה חדשים – שירי משוררים. כל השאר  ישנים, מ"קובה", "שלהי קיץ", "מסמרי ונוצות". מה הקונספט? אני שומע את מיכה שטרית שר "פרידה" למילים של ולדימיר ויסוצקי על משמעות הנע ונד בחיינו, ונזכר בארקדי. ויסוצקי הרי הגיע לכאן עם ארקדי. מצד

ההלך של אלתרמן ימשיך ללכת גם אחרי מותו, כי איך ניתן לחדול להביט ולנשום לנוכח המראות שמסביב? מיכה שטרית צועד בדרכו בדרך האלתרמנית, נע על ציר פולק קאונטרי פשוט, מנגינה התוגה, הלך מונוטוני משהו, לא מתפעם באמת מדומיית בארות והעצים