חשבתי על קולדפליי. זו יכולה להיות בהחלט מחמאה. איך נפלה עלינו בלדת פופ יפה שכזו, מסוג שאינו שייך למקומותינו. האחים גולדמן? תביאו רגע קומוניקט: The Goldman Brothers היא להקתם של האחים ליאור וזמיר גולן (בת חמישה אנשים), שכתבו והלחינו שירים
הוא לא ממש אוהב את הנסיעה איתה למסיבה. החיים במחיצתה – צרות, יש ביניהם שריפות שקשה לכבות. פתרון? – "אל תפסיקי לרקוד, אני רוצה עוד". זהו. כשהיא רוקדת, הלב "מתפוצץ מתוך החזה" וגם "בתוך ים של דאגות אם לא היה
ג'ייק באג, הטורבדור בן ה-23 מנוטינגאהם, שר על הרגעים האלה בהם,חדר השינה מרגיש כמו היקום, ורק שניהם קיימים. כך פותח ג'ייק באג את אלבומו החדש. בקליפ לשיר הוא אינו משאיר מקום לתהיות: זוהי חברתו רוקסי הורנר שמככבת בסרטון. מה שמיוחד
האנלוגיה לזמנים מודרניים – סרטו של צ'רלי צפלין מ-1936. גם צ'פלין ירד לפני 81 שנה, בעיצומו של השפל הכלכלי בארה"ב, על עודף מיכון ופולחן כוזב של יעילות. גם הוא כמה לעולם של האתמול המבוסס על אהבת האדם ועל חמלה. ב-2017
ברגעי התפקחות נדירים, מגיעים לתובנות תמימות שכאלו, ששמורות בדרך כלל לכותבי מילים, החיים במרוץ אחרי השיר הבא, ופתע מתבוננים בעצמם ואומרים: "המרדף מעלינו/ יעייף את חיינו … בוא נזכור לאהוב בתוך הרעש". לענת מלמוד אנדב תובנה: באהבה אין שכחה. או
אם כבר גיטרות רוק כבד בפתיחה, אז למה לא לאמץ את כל פראזת הגיטרות של Whole Lotta Love של לד זפלין כסימפול. הריפים הלא מקוריים בפתיחה הריצו לשיר הנ"ל. לעצם העניין: דנה אינטרנשיונל מנסה איזשהו טקסט אקראי דו לשוני על
כולם מתקשרים אליה, אבל הוא לא. כולם אומרים לה "אל תוותרי על אהבה". (היא התכוונה וגם דיווחה על כך?) כולם אומרים לה ש"מותר להיות קצת עצובה", כאילו יש שליטה על מידתיות בעצבות. גם אומרים – שגעגועים מיותרים. ("יאללה די עזבי
לא התייחסתי לקודמים של שיר זוארץ. נתתי צ'אנס. אחרי השיר הזה – לא נראה שטעיתי. מוסרים לשיר זוארץ טקסטים שטוחים על עניינים שבינו ובינה. היא מציעה לו להמר מי ישבר יותר מהר. הימורים על יחסים?! היא רוצה לאט, הוא רוצה
מרינה פיינגולד? הילדה הג'ינג'ית ששרה "ילדיסקו" לצד הזמרת שרי בפסטיבל הילדים של 1978 והצליחה להשניא את השיר על כותב שורות אלו? מה דחוף היה לה לשוב לחיינו ב-2017, כשהיא בת 46? האם "פריחת הדובדבן" הוא סיבה מוצדקת לקאמבק? לפי המוסיקה
ליאור מיארה בחר קאבר לשיר של אריק איינשטיין. אני לא חושד בו שהסיבה היא אריק ולא השיר עצמו. השאלה היותר רלוונטית – האם הגרסה של מיארה לשיר מעניקה לו אינטרפרטציה כזו, שיש לרוץ ולבשר עליה בראש חוצות? התשובה היא –
אמונה מצמיחה חוזי עתידות. ישי ריבו עומד מאחורי משוואה: ירידת הדורות – כנראה הסיבה לעליית התורות והתקרבות הגאולה – " לא בחיל ולא בכוח/ רק בשם ומלכות". שימו לב לסייג "כנראה". גם ירא שמיים כמו ישי ריבו לא לגמרי בטוח
כשאוהבים – נסחפים. אוהד חיטמן שבוי אהבה. לא מתכוון להתנצל. הוא שר את האהבה כפי שהוא חש. אי אפשר בלי הסיפור שמאחורי המילים. הוא (הסיפור) והן (המילים) מקבלים משמעות נחרצת על רקע ניסיון של הממסד (משרד הרווחה) לצאת נגד הורות
אתי אנקרי מכנה את הערבית שבפיה "ערבית יהודית". החיבור שלה לשפת הקודש העברית הוא סוג של הצלבת תרבויות (קרוס אובר) מוצלחת מאוד בהדגשת המנגינה העגולה והשירה הנינוחה הספוגה באהבה אמיתית. השילוב של קולות נשיים בעברית יוצרת שעטנז יפהפה בין שתי
איזו מהפכה מבקשת דנה ברגר? מוסיקלית, השיר הזה כמעט מהפכה בדרכה. אם להתחיל בטקסט, אז ה"מהפכה" שהיא מבקשת היא סוג של הרגעה מבלבול הנובע מאי יכולת להגיע להגדרת זהותה. השיר הוא רשימה ארוכה של מטפורות, ביניהן אוקסימורונים ("אני אסיר, אני
עוד שיר אהבה? אז כן. עוד שיר אהבה, ולא מהמשובחים. "הרגשתי שאת יודעת אותי מרוב אהבה / הבטן אינה משקרת היא אף פעם לא טועה". זה הסיפור, כולל הקלישאה הסחוטה – "הבטן אינה משקרת". כמי שחורש עשרות שירי אהבה חדשים בחודש,
אני מאמין לניסיון של דורון רפאלי לשרבב לשיר אמירה העוסקת במשבר זהות שבין הורים ובנים (כפי שמבהירה ההודעה לעיתונות) , אבל היופי של הקטע הוא בעיקרו אינסטרומנטלי, פיוז'ן שמתחיל בקצב פאנקי ונמשך במנגינה בעלת ניחוח מקומי, צליל גיטרות אוריינטלי יפהפה
"אני חי באזור שבין יופי לכאב והדבר האמיתי", שר אדם גרנדוסייל, Adam Granduciel, סולן הלהקה שקראה לעצמה The War On Drugs. "אני מתחבא כל כך הרבה זמן אני צריך למצוא דרך אחרת", הבנאדם מתפקח, רוצה לצאת מהדאון. השירה שלו מזכירה דברים
מבקש שלא תלך הלילה, כי הוא אוהב אותה כשהיא בוערת (בלילה), מתמלאת כמו ילדה. בבוקר נמחקת, נאספת מחדש, באה והולכת. גם על רקע הפער בין הציפיות שלו ובין מה שהיא – הא זקוק לה. חן כהן כתב את זה הכי
גלעד כהנא משכנע עצמו שיש תקווה לסוף טוב לסיפור שלו: האור שהוא רואה בחשכה אינו קטן. למרות מצב בלתי הפיך ("נותר אינסוף") יש מקום להסיר לחץ: "פה לא יהיה לי סוף". ההצלה בהישג יד: "לשחות אני יכול עד החוף". ו"שום
הוא מחפש רק "פינה" בחדר ליבה, לא את "הסלון", יענו מסתפק במועט. אבי אוחיון כנראה משועמם, שהוא מפעיל בנונשלנטיות מטפורות מתחום הנדל"ן לצורך סלסולי האהבה של פאר טסי. הלב בשירים עמוס עבודה. הוא גם משמש ל"חריטת שמה". הוא "מרכיב עתיד"
יוני רכטר שר על מצב חדש שכולו זמן הווה. זה שיר על הכאן והעכשיו לעומת השם והאתמול. למעשה – מהפך של 360 מעלות. מבין את שפעם לא הבין, יודע דברים שלא ידע, מכיר את הלא מוכר, חווה את הארת החשוך.
אילו זו הייתה פרודיה על הנהירה של עם ישראל על משפחותיו לאילת – ניחא. אלא שעדן בן זקן אינה זמרת ללעג על העם בתוכה היא חיה או על מגמת העדריות המביאה המונים לנפוש בעיר הדרומית. במקום זה היא מחייכת ומפזזת
שירה קיזלשטיין (בתו של דובי קיזלשטיין, המתופף) בחרה בגוף שני כדי לתאר מערכת יחסים טראומטית בינו ובינה. מה היא רוצה לומר לו? אולי יש להחזיר את השיר אל הכותבת כדי שתבהיר. האם היא יודעת מה היא רוצה? מצד אחד היא
געגועים לילדות שכיחים אצל כותבי שירים. באידיאליזציה כזו – קל מאוד ללכת לכיוון של – אז הכול היה טוב. "היינו מנגנים/ אף אחד לא שומע / לומדים שירים מבחוץ/ במקלט אטום/ כאן לא יפגע בי כלום". הכמיהה לשלמות הזו היא
ברור שמיהרתי לקליפ, כי על הסינגל כתבתי כחלק מהאלבום "אהבה ואלוהים אחרים". אריק ברמן ניסה והצליח לשתף את הדמויות שמייצגות את הלא כלום במציאות העכשווית. אורן חזן אינו צוחק על עצמו. הוא אינו אדיוט. הוא יותר ערמומי מכל מלגלגיו, מודע שבתוך
אם בעז שרעבי מתרגש. כנראה שהיא חזרה. רק שלא תישאר, כי כשהיא נשארת – הולכת ההשראה. ושוב הכול הופך ל"סתם". זקוק ללבד ולבדידות כדי לקבל ריגושים מעצם חזרתה. כשהיא נמצאת – השגרה מחסלת את השכינה. פעם זה לא היה כך.
מה היו עושים המשוררים בלי הירח והכוכבים? כשכותבים על יחסים ורגשות, מערבים את גרמי השמיים. כוכבים לא רוצים את הבדידות אז הם נופלים, ואנחנו מחפשים את השברים מתוך ההריסות שלנו, כתב דרור משען. הקשר? תנו לדמיון להלך במקומכם. היכן נקודת המפגש
אם בן ארצי ישוב אל עצמו כפי שהוא מבקש, איך יכתוב שירים? הם לא יגיעו לפני הסתיו ובטח לא לאחריו. בן ארצי ממשיך במסכת התשאול העצמית הסובבת על ציר שחוק של להיות או לא להיות. זהו נושא גיל התבגרות קלאסי.
השמש קרה, המיטות קרות, הירח חם. מד הטמפרטורה פעיל מאוד בשיר הגעגועים של גיא זו-ארץ המזמר על הישרדות רגשית על רקע געגועים לזוגתו ולבית ממקום רחוק בו הוא נמצא. כותב המילים ניסה לשרבט כמה שיותר "רגש" לשיר ונפל למלכודת של
"את לא זקוקה לדבר רק לשמש חמה". בעומסי החום האלה? זו התובנה. מה זה? פרודיה על בחורה בשמש? חוברת הדרכה פסיכולוגית לנשים בקיץ? אם מדובר בפרודיה – היא לא מצחיקה. אם מדובר בפסיכולוגיה – היא דלה. אם זה רציני –
