ריתם נ' בלוז הוא ז'אנר שלעולם לא ייבש. הוא חי, קיים, נושם ולעיתים קרובות חוזר בצורותיו האותנטיות. נעה בלומר סטודנטית ב-Jazz Institute של ביה"ס רימון למוזיקה ובעבר הסולנית של להקת הFאנק הישראלית The Cosmic Mothership, נשמעת כמי שמיומנת לשחות בים הגדול
כאילו דרמה בפתיחה. שלוש בלילה. היא לבד. סלסול אפלולי טעון כאב. מבטיחה שזה לא סוף הסיפור. חשבתי לתומי: עדן בן זקן משנה כיוון. האם זו בלדה שמספרת משהו עליה. אחרי הכל שמה מופיע בקרדיטים ככותבת שותפה למילים. פתאום נכנס קול
יש בעיה? לשוא חיפשתי. ממש לא. סתם שיר אהבה? למה לא. יש לו אהבה שתזיז הרים, והוא מבטיח למאמי לעשות אותה מלכה. ישארו רק שניהם, לא יהיה מה שיפריד. הו מאמי מאמי היכוני לכס מלכותך. למה חיפשתי בעיה? כי עדן
יש שירים שמעיפים בהאזנה ראשונה. אתה אפילו מדלג על המילים. נותן לעצמך לזרום. פטריק סבג את מכלוף עפים רחוק בזרימה מופלאה. סבג יוצא למסע שחרור של הנפש בעולם הגדול. "שחיתי עירום בעתיד לא ידוע", נותן לרוח לקחת אותו לאן שתיקח.
צליל חדש בסגנון ישן שמתחבר למראה נושן, שמוליד רגע נפלא של מלודיות שדומה כי כבר נכחדה מהעידן הזה. זה השיר שחנן יובל הלחין ממילים של נתן אלתרמן. יובל הוא מהמוהיקנים האחרונים של המוסיקה הישראלית, רוח של פעם נושבת במפרשיו, והלחן
קובי מרימי? מה יום מיומיים? לא פיספס את המומנטום? אני קורא שיר על תועה בדרכי החיים, טקסט די ניג'זי על בחור שעוד לא מצא את עצמו, שגילה לפתע שאין לו "עתיד", וזה קשה ומפחיד. לא ברור מה הפספוס בחוסר ההגיון
זה אינו שיר חתונה. זה שיר טרום חתונה. להודות שהוא אוהב את ההורים שלה – חלק מההסכמה להיות איתה For Ever. ההורים הם חלק מעיסקת חבילה. לפי השיר – זו עיסקת אהבה טוטאלית. אוהב אצלה הכל. רוצה אותה בתוך הלב
שנשתתף בחגיגה המוזיקלית של נדב אזולאי וגיל נמט? אני קורא את הטקסט, ולא מוצא סיבה לחגוג. הוא עוסק בבעייתיות של הזוגיות, כלומר לפי התיזה של נדב אזולאי, אין באמת מאמץ כן ואמיתי לבחון את הקשר בינה לבינו/ בינו לבינה. אם
ספק אם האישה שיוני בלוך שר לה את השיר הזה תרד לסוף דעתו. זרם מחשבותיו באשר ליחסים אבודים עימה הולך ומסתבך. זה ככל הנראה יותר הדפוק שבו מאשר הבעיה שבה. קחו את המסתברא או את ההיפכא מסתברא – תמיהה על
נסו לדמיין נשים עם בס גדול, עיניים כחולות גדולות ושיער על הפנים. מה זה – סקסית בתחפושת? האמת? לא מענין את הבוהן השמאלית שלי מה זה. נטע ברזילי ממשיכה לפזז את הגחמות הנשיות שלה בקריצות עין, הפעם עם קולקטיב הפאנק-פופ
נתפקח רק כשנבין שאנחנו במלחמה, מציע Tee Dee Dees תובנה. "אפילו תוך העמדת פנים, גם כאשר אנו פועלים ממשיכים, יש מטרה". מי מו מה? ומה זה השם הזה Tee Dee Dees t? בואו נלך על אורי מרק. פתחתי את דף
אין לי עוד קלישאות ביקורת על הגברים הבוכים בלילה בשירים הים תיכוניים. יונתן קלימי שופך עוד דלי דמעות בטקסט הכי לא מקורי על המתעללת שצחקה לו בפנים. לא מצליח להשתחרר מהמסורת של שירי הדיכאון בגין נטישת המאמי. זה עוד "מכתב"
אני לא יודע אם שאנן סטריט ער ומודע לעובדה שהמון חתולי רחוב הפכו לחתולי בית בעידן הזה שבו האכלת חתולים (ברחוב) הפכה לטרנד היסטרי. חתול הרחוב של היום זה לא חתול הרחוב של אתמול. פחות חי על אינסטינקטים, הבין שיותר
תמצאו את הקשר בין אהבה לנהיגה – לאורך הלילה. קלין בנדיט משתפים פעולה עם הדי.ג'יי המצליח טופיק ועם הזמר הבריטי ווס נלסון כדי לצאת לכביש עם: "כשאתה מוצא אהבה נכונה/ אתה יכול לנהוג כל הלילה/ לנהוג כל הלילה (אההה)/ לעשות
מו (MØ) מאוהבת. באיזה מצב היא? בשפה הדנית פירוש המילה מוּ הוא בתולה, זהו גם צירוף ראשי התיבות של שמה, מארי אורסטד. מו מספרת כי השם מסמל עבורה את הרצון לשמר את הילדה שבתוכה על אף הצורך בהתפתחות והתבגרות. מהי אהבה מבחינתה? –
מיליונים יורידו. אלא מה. הלטין פופ המתוק מלנכולי הזה, שניקי ג'אם מתמחה בו. צריך ר ק את המנגינה העגמומית, הטון הדואב כדי לספר שהוא עדיין אוהב אותה. אני עם מישהי אחרת, אבל חושב עלייך, כמו שאת חושבת עךי עכשיו, כשאת
אתם יודעים לקרוא את אסף אמדורסקי של השיר החדש? אני מתקשה. השפעת הקורונה? השקט שאחרי הסערה הפוליטית בכיכרות? האם התכוון – לדרכים בברזיל? בואו נצא איתו לשדות הבוסה והסמבה, נעשה מדיטציה נעימת נסיעה בנוסח אנטוניו קרלוס ז'ובים וז'ואאו ז'ילברטו, נצא
למה מתכוונת ב"גדול עלי" – חכם ובלתי מושג? הראש שלה והראש שלו לא ממש מותאמים. אין לה כוח לבעיות שלו? היא לא ממש בראש שלו ("רצית את ההיא מהצפון"). בקיצור: גדול עליה – אבל לא ברור אם רוצה אותו/ או
שי סול עוסקת באמנות וביצירה של עצמה. המילים "תכתבי אותי" יכולות להתייחס לאובייקטים שונים – אדם, שיר, סיטואציה. במילים גלום עצם הביטוי השירי-מוסיקלי, הראי-של-עצמה – על רקע נופים, בהתבוננות בשמיים, בהשראת עידן רייכל. היצירה היא מהות חיים: "מאז שאת ילדה/
מצד אחד – כבר לא רוצה אותו. משגע אותה. הראש שלה כבר לא איתו. מצד אחר לא טורקת דלת. צריכה לדעת מה הוא מחליט. נשמע שנוי אייזן סובלת? נהפוכה: השיר נשמע שרבוט קליל לצורך הפחתת מתח. לא דרמה ולא טרגדיה.
מוזיקת הראפ מזוהה בדרך כלל כמוזיקת התרסה-מחאה בה הזמר-ראפר מעמיד את עצמו במרכז בתמהיל מגלומני של תשבחות עצמיות ואמירות בוטות בעניינים של חברתיים ופוליטיים. הראפר איזי סוטה בשיר החדש לשביל אחר – יועץ זוגיות במשבר. הטקסט מנסה להקיף הכל –
עין בוכה או צוחקת? יותר צוחקת. השלמה או חרדה? שווה לחייך אל המוות. לעשות אותו יותר שגרה מובנת, פחות מפחידה. הרי כל רגע זה יכול לקרות לי, לך לו ולה. מה חדש בזה? אז זהו שאין חדש, ואתה יכול לנחם
מי האיש שדודו מתנה עולז-מאנפף עליו בהתלהבות? ערס דלפון שמשחק אותה מליאן, מאפיונר מסוכן? בטלן פסיכופט שמצליח לעבוד על כל העולם ("עושים לו כבוד, מחכים אצלו בתור") וחי בהכחשה? ומה עושה כאן משפט משווה כמו "הציפרלקס בפה רגוע כמו ביבי"?
הטוב בחיים קצר מועד, קח אוויר, תנשום, תצמיח זוג כנפיים, אולי תיגע בשמיים. הוראות הפעלה ללא פסיכולוג שהמטופל נותן לעצמו אחרי עוד ביאוס, דמעות, חרדות. הוראות פיזיות (מקלחת קרה, נשימות) גם רוחניות (לחלום, לחלום). יוצרים רבים בדורות האחרונים עוסקים בעצמם.
עושה את הכל בשביל החבר'ה או בשביל עצמו? אני עושה הכרה עם זוהר כספי, הלא הוא זי קיי. יש מקום לידידות מופלאה. הוא עושה את זה גם בשבילי. הראפר חושב מחוץ לקופסה, וזה טוב. לוקח את טונה כעזר כנגד, וזה
עומר אדם על תיבת נוח. הוא הראשון שיוצא מתוכה לאחר המבול הגדול, כאשר אחריו זוגות זוגות של אנשים, מייצגי מדינת קאטליה, כולם לבושים בלוק אופנתי. ההשוואה לחיות שיצאו מהתיבה – לא לגמרי הזויה. אדם צוהל: "Welcome to the Cattleya/ יאללה
הייתי משנה את שם השיר מ"מחילה" ל"בטיפול". יסמין מועלם על ספת הפסיכולוג האישית מתארת כבר בבית הראשון נתק משפחתי – "אבא יושב על המרפסת כואב לו הראש". השיר הוא – רק אני על עצמי יודעת לספר, על העצב, על הפחד.
נהיה לי אפריקני – איתי לוי. במסיבת הצהריים שלו אין בעיה לעשות ג'ונגל ביתי פורק עול. לוי רוצה שמח, ובשביל השמח הלך על טקסט מָעָפָן, ולא אתעמת אם מי שיבחר בגָּארְבֶּג'. יצרני החרוזים שרבטו לו למשל – "מזיזה את האגן
דולי ופן, יצרני פופ מצליחים במקומותינו, כתבו שיר אידיאלזיציה של המחר. מה זה? ראיית השינוי הגדול, העתיד כמושלם, התעלמות מפגמים, הדגשת הטוב בכל. יש שיאמרו – ימות המשיח. כל התפילות והניסים יתגשמו. יש שיגיבו בסרקזם – אשרי המאמינים בתמימותם, כי
איך, איך המלכה של העולם, המליאנית, בעלת אלף חברות, שטסה מחלקת עסקים – איך אין לה "וי כחול". רגע, מה זה "וי כחול"? נו באמת, איך נבצר ממני המידע הזה? אז ככה: אנשים מפורסמים, מותגים מוכרים וחברות ענק בדר"כ סובלות
