יש משהו "רובוטי" באוסף הרמיקסים שעשו יוסטון פרוג'קט (הלא הם צמד המפיקים והדי-ג'יים, ערן ברנע ומורן קריב) למבחר להיטים ישראלים שנבחרו בקפידה – חדש וגם ישן. מערבי וגם מזרחי. פופ ורגאיי. קובי אפללו ויהורם גאון. גידי גוב וסי היימן. הרמיקס
די לה. נשבר לה ממנו. הוא חושב שהיא מדי רצינית. היא חושבת שהוא מלא בשיט. איך להגדיר הטקסט? שיר בהזמנה לרגל פירוק היחסים. נשמע מדי שמח? לפי מה שפינק מתארת – יש מקום למסיבת שחרור. פינק חוזרת עם אלבום שישי The Truth
מארק קנופלר הוא יוצר מהסוג של פול סיימון. כל שיר חדש מעורר ריגושים למפרע. השיר המינורי הזה קורץ מחומרים "קלאסיים" של סינגר סונגרייטר מופלא. פואמה מושרת בחרישיות מסתורית, עיבוד אקוסטי מאופק, כשצליל הגיטרה הוא שיר בפני עצמו. הקול ששר – "נרדף
מייק לאב נוט וור? מי אמר את זה לפני זאב נחמה? נדמה לי שהדור ההוא של השישים ניסה גם הוא "ירוק מרפא". אלא שכל הסיסמאות המשיכו לפשוט רגל. עולם כמנהגו נוהג. תחת השמש והגשם – ממשיכים לירות להרוג, לרצוח. אולי
לצלול לים הסודי של עמית ארז. לחבור לנתיב זרם תודעתו. בתגיות הוא מוגדר acoustic alternative folk indie singer songwriter Israel. אינדי ישראלי? מישהו יכול לתת לי הגדרה? אבל למה להגדיר. הגיע אלי EP מהסוג הלא "ישראלי". תרצו להגדירו – אלטרנטיבי,
כאילו-לא-לוקח-סיכונים, אבל מה-זה-מוכשר. אחרי Doo-Wops & Hooligans של 2011 כינו את ברונו מארס drama king. מלך הדרמה של הפופ. באלבום הזה הוא מלך מלודרמת הפופ-ריתם נ' בלוז. נשמע "שקוף" מאוד כשמדובר בשירים שנשמעים מתכוני-הצלחה. מצד שני – לברונו יש מגע
מה יכולה נערה מצליחה לעשות באלבום החדש שלה אחרי שהגיעה כמעט לכל מה שכוכבת צעירה חולמת עליו מאז שנגמלה ממוצצים, וכל העולם מצפה ממנה ללא פחות מעוד זהב? אם קוראים לה סלינה גומז, היא לוקחת את המפיקים הטובים ואומרת להם
ה – RHCP נשמעים לגמרי RHCP בסינגל החדש מתך האלבום שיצא בסוף אוגוסט, למרות ש – plea טוען שבחדש הם מאוד מושפעים מהרולינג סטונס. מי שמזהה את ההבדלים בין RHCP ללא פרושיאנטה ובין RHCP עם החדש של ג'וש קלינגהופר –
יומרה לעיתים מערפלת יותר מאשר סוללת דרך לקורא ולמאזין: "היופי לראות את הדרך קצרה/ ויד שנמתחת לתוך מטרה" – משפטים שמנתקים אותי מהשיר. מה זה? האם הוא ממליץ על הדרך הקצרה, כי הדרכים הארוכות מובילות לכישלונות? כלומר – אם מגיבים
