ההופעה
אור אדום מהשיר הראשון עד השיר האחרון. פניו מואפלים. רק הפלאשים חושפים את מה שמארק לאנגן מנסה להסתיר. קולו של מארק לאנגן – זה כמעט כל הסיפור, לא הפנים.הוא הגיע עם Blues Funeral, אלבום שיצא בהתחלת השנה, מחבר אותו לשירים
11/12/2012
אור אדום מהשיר הראשון עד השיר האחרון. פניו מואפלים. רק הפלאשים חושפים את מה שמארק לאנגן מנסה להסתיר. קולו של מארק לאנגן – זה כמעט כל הסיפור, לא הפנים.הוא הגיע עם Blues Funeral, אלבום שיצא בהתחלת השנה, מחבר אותו לשירים
לא להאמין שיש עוד דברים כאלה. אז כן: אני נמנה על מחנה הטועים בגדול. השינוי כנראה לא יבוא אחרי הבחירות האלו. בתוך עמנו אנו חיים, וצריכים להתרגל לעובדה, שגם עומר אדם מייצג פלח ענק באוכלוסייה, שכנראה גם יקבע את עתידנו,
הטיפוס האורבאני מתגעגע למוסיקה הכפר האמריקנית. ערב במועדון שבלול, ושי לביא, מנסה להראות שהוא לא איחר את רכבת הרוק שדוהרת ל-2013. הרוח הגבית שמעלה אותו על הפסים מגיעה מהכיוון של הגיטריסט נתן סלומון, הנראה כהיפי המרדן, שלא גילח שערו מאז ימי המהפכה של
אצטט ישירות את דבריו של המחבר והמבצע: "אינני משורר ואינני בנו של מלחין. כשאני כותב שיר, זה קורה רק כי הלב לוקח אותי לשם. כאילו הלב מזעיק אותי ואומר: תגיד, תוציא, אל תלחם בזה, זה רוצה לזעוק, אל תחביא, אל
הטון החלומי. המהורהר-נוגה-חם. השירה המסתלסלת. ההתפכחות ושינוי המקצב. כאילו הוציאה מן הכוח לפועל. תמר קפסוטו בחלקתה הלירית הקסומה. נשמעת כיוצרת זמרת שלא מן העולם הזה (כלומר – לא מכאן): "קח אגם ומלא אותו בחלומותיך/ שלב השחייה הוא פשוט/ אחרי שעשית
אוי אהבה, אי אהבה. מה נכון? מה שבטוח: זוהי האהבה בנוסח הטרובדור-שנסונייר של פעם. קורבנה (הגבר) שופך מר לבבו על אהבתו האולטימטיבית שחטפה מכה. הקיז את דמו בשבילה, והיא נתנה לו להרגיש כמו עוד זבוב על מחשוף שמלתה. הסרקזם של
מברוק על ההעזה: בימי חורף שבהם כל שיר שני הנשלח לרדיו הוא בלדה נוגה ומהורהרת, משגרת קטלין רייטר רגיסטר גבוה, סול-פאנקי טעון, כאילו היא אומרת: בואו נמשיך מהנקודה שבה נפרדתי מכם ב – The Voice. הטקסט רזה. "בוא ותזכיר לי
להקת רוק כמו שלהקת רוק צריכה להישמע? יש דבר כזה? – יש. 3Doors Down נשמעת כמו שלהקת רוק צריכה להישמע, אבל כנראה, יש בה משהו מיוחד יותר מאשר עוד להקה של שלושה חבר'ה שמצאו נוסחה מצליחה. צריכים להודות: הנוסחה שלהם עובדת
זה לא רק – לו יהיה לי ילד. אניה בוקשטיין שרה: לו יהיה לי ילד – איך אסביר לו שהחיים אינם מסבירי פנים מכל בחינה. נפשית, חברתית, פוליטית. מצד אחד, יש משהו נאיבי לכתוב שיר על מצוקה כה שקופה. בסופו
אחמדניג'ד מככב בשירים. למה חייבים להזכיר את האיום הקיומי בשמו? הנסתר לפעמים חזק מהגלוי. רפאל עמנואל רן לא התאפק. אקטואליזציה היא חלק משיר המחאה. במחאה אתה חייב להיות פסימי כדי להגיע לאופטימי. העולם נשאב לחור שחור, יש התלקחות במזרח התיכון,
בקומוניקט שהגיע עם האלבום מדברים על תערובת של קולדפליי, ביטלס, סמית'ס, נגיעות של כוורת, החלונות הגבוהים ועוד. שנרגיע? אחרי 11 שירים אפשר לרדת מפסגת היומרות. ב"כמו פעם" אני שומע משפט: "לא חשבתי והייתי אמיתי/האמת לא חשובה לי, היא תמיד הייתה
קיטש? למה שנחשוד בארקדי דוכין שהוא אינו מרגיש ככה – סופר אופטימי באשר לאהבה ולזוגיות. ברגע מסוים כשהוא מתבונן בה, יש צידוק לטוטאליות שבתחושה שמביאה למשפטים כמו "אהובתי איתך זה לתמיד" ו "אתמוך בך כחומה", ושום דבר לא יבקיע סדק
אחד המבקרים יוצא מגדרו: "יכול להיות שוויליאמס נתן לאחרים להחזיק את הכתר לזמן מה, אבל הוא (הכתר) עדיין שלו. נכון לעכשיו, אם מדובר בכוכבי פופ מסוג זכר – אין מישהו גדול/ מוכשר יותר מרובי ויליאמס. הוא יודע כיצד ליצור אלבום פופ
סלין באנגלית או בצרפתית? לפי האלבום הזה – בצרפתית, אם אתם מזהים את השפה עם רומנטיקה. סלין דיון שרה שיר לרומנטיקנים עצובים המתגעגעים לאהבתם. Tant de temps – "כל כך הרבה זמן". דואט עם הנרי סלבדור המנוח, שלכשעצמו מצדיק להגיע
רוצים קיילי בוגרת? אם כבר אינכם מאוהבים בנערת הפופ האוסטרלית המתקתקה של פעם – קבלו קיילי פורטיסאמסינג. סיבת הסלבריישן? 25 שנות הקלטה. לקחו מבחר להיטים והכניסו אותם ואותה לאולפני אייבי רוד, תואמי התזמורים רחבי ידיים. מה מיוחד? העיבודים, התזמור, פה
קובי אפללו מערבב מיני הרהורים על היחס-פער בין חיים-מציאות, אמנות השירה, חיי האמן, קהל ובמה: "כל יום נולד חלום ומת במציאות", "על נייר מרוסקות פיסות של נשמה", "מסע ארוך בתוך רכבת הרים", "קורא שר לכל מי שליבו מוכן". התפר שבין
מאיר גולדברג מסר לרני צ'סלר חשבון נפש שלכאורה אמור להרגיע: משהו כמו – אתה יכול להירגע מחשיבות היתר העצמית, כי מי אתה ומה אתה. שחק אותה הכי רגיל, כאחד האדם, תחיה את חייך, הכי הרבה – ספק גאווה להוריך, ואל
אני מזהה את "הצליל של פילדלפיה" (Phily Soul) על הפתיחה. כמה טוב שהאמריקנים המציאו לנו ולפורטרט את הסול והפאנקי ואת תזמורי הגרוב האלה. מה היינו עושים בלי. פורטרט חוזרת מהכפור. מנהרת הזמן: תבקשו לרדת ב-1989. "אחד מהרכבי הפאנק הראשונים בארץ" נכתב בקומוניקט.
חמש שנים בדיוק עברו עלי מאז שראיתי את "בית הבובות" בפעם האחרונה. נובמבר 2007 מועדון בארבי תל-אביב, והנה אני מולם באולם ירושלמי, סוזן דלל. מי נשאר מההופעה ההיא? אפשר להירגע. הבסיס קיים: אמיר אטיאס ואיתי שיף כאן. גם דני מקוב
לדי.ג'יי במסכה יש מה למכור. Deadmau5 ממובילי סצנת ה – EDM (אלקטרוניק דאנס מיוסיק), משתדרג הפעם עם ביצועים קוליים, חלקם יותר "פופיים" חלקם יותר אוונגרדיים. כבר האלבום השישי של Deadmau5. בסינגל הראשון שנקרא The Veldet מתארח זמר אנונימי, כריס ג'יימס,
טורי איימוס סוגרת מעגל. כילדה, היא זכתה במלגה ללימודי מוסיקה קלאסית באחד בתי הספר הנחשבים ביותר למוסיקה Peabody Institute בבלטימור, אבל לא החזיקה מעמד, בגלל ששנאה לקרוא תווים. את הכישרון מימשה בפופ בפריצתה הגדולה עם Little Earthquakes, אלבום הסולו הראשון
קודם כל הראש. תביטו בראש. שינוי – לא? חיצוני בלבד? חיצוני בלבד. כי בפנים (הראש) זהו אותו ראש-נתן-גושן שאומר – טקסט לא חייב להיות חכם או מתוחכם. חשוב יותר שנשמע אותך דרמטי-נוגה-סובל. אדם בתוך עצמו הוא דר. כמה "אני" יש
אורות בהירים בעולמה של אלאניס מוריסט. אבל מוריסט מרוככת אינה מוריסט פחות עוצמתית. שני עשורי הקלטות לא היקהו את הבעתה בעניינים שמציקים לה. להגיש שיר פופ קליט בטון רוטט ומשכנע – זה בעצמותיה. בהפקת האלבום היה איתה Guy Sigsworth, יוצר
נתקענו על 20. הכל הולך ב-20. עשרים סיגריות, עשרים דקות, עשרים שנה, עשרים סיבות להיכנע, גם להישאר במיטה. נו טוב, אם פול סיימון הציע 50 דרכים לעזוב את אהובך, גם לאסף אברבוך מותר להציע מספר. מה דחוף ב-20? אהבה בת
מה הם מתפרקים, המאפיונרים השוודיים? הצלחות בדרך כלל מאחדות. קחו את הרולינג סטונס. כבר חמישים שנה ביחד. אבל שלישיית הדי-ג'אים והמפיקים השוודיים החליטו ששנתיים – הספיקו להם. הם נמצאים עכשיו בטור העולמי האחרון שלהם הנקרא שלא בטעות – One Last
אם הייתי יכול, הייתי שולח את השיר הזה לאירוויזיון, וזוכה קלי קלות. שום מדינה אנטישמית לא הייתה יכולה לו. דוז פואה אחרי דוז פואה. אוטופיה? חלום בהקיץ? האמת היא שגם בועז ריינשרייבר עוסק באוטופיה, ב"אם", בהיפוטזה. לחשוב הרבה שנים קדימה,
היא עושה חשבון נוקב עם האקס, ניתוח שלאחר מות הקשר ביניהם, ומטפסת לפסגות. הסינגל מהאלבום Red שובר וישבור הרבה שיאי מכירה (בטח של Speak Now – הקודם שלה), הוריקן פופ שמעיף את טיילור סוויפט לרקיע הצלחה. השאלה אם אנחנו לוקחים ברצינות
להיט סלואו מצמיד? בטח, אבל ליבי אינו להשתפכות הזו. כלומר נשארתי קר. שק דמעותיי נותר יבש. אורן כדורי את עידן יניב משטחים דרמת אהבה אישית כביכול כדי לייצר מלודרמת ענק – אבל בסופו של שיר – יש תחושה שהקליט-אמוציונאלי הזה
היו אורחים. הייתה משפחה. היו חברים. הייתה חגיגה. היא שרה, רקדה, פיזרה שיער, הזמינה את יעל מלר לשיר ולרקוד איתה. שתי נשים בהריון, וכאילו כלום. נעות על הבמה כמו רוח פרצים. דין דין אביב. תחנת אנרגיה. מתפוצצת. באה מאהבה, באה
המיינסטרים המקומי נהנה משגשוג עילי בוטנר, נתן גושן, קובי אפללו התבססו בפסגה. ברור היה שיצוצו עוד פטריות. הקרקע פורייה: הקהל אוהב מתכונים Mellow מלנכוליים, מלו-דרמטיים מרגשים של זמר משתפך ששר משהו על כמה לא-הכי-טוב לי, המציאות קשה, אבל לא נורא,