נוגעת בעצב

אדם גורליצקי

מלים, לחן, עיבוד והפקה: אדם גורליצקי
3.5/5

יומרה לעיתים מערפלת יותר מאשר סוללת דרך לקורא ולמאזין: "היופי לראות את הדרך קצרה/ ויד שנמתחת לתוך מטרה" – משפטים שמנתקים אותי מהשיר. מה זה? האם הוא ממליץ על הדרך הקצרה, כי הדרכים הארוכות מובילות לכישלונות? כלומר – אם מגיבים מיד, מספיקים לחוות את המפגש, אבל אם מתמהמהים, אז חווים מצוקה, חוסר תקשורת – "עכשיו את צועקת/ואיש לא ישמע", והדים של פחד.
כשאני שומע לחן פשוט ויפה – אני מצפה גם לטקסט פשוט ולא פחות יפה. מוסיקה תהיה טובה ככל שתהיה, אינה יכולה להציל טקסט לא מלוטש, גם כשהיא מגיעה בקו מידטמפו נוגע, אווירה חורפית, קול גבוה מהורהר-קודר. גורליצקי מנסה לשדר תחושה נוגה. מוסיף קול נשי כרובד זעקתי לתחושת כאב. אבל דברים לא לגמרי מתחברים. היופי הוא להגיע לטקסט ליותר לכיד – שגם עשוי להביא לתוצאה יותר מרגשת.

היופי לראות את הדרך קצרה / ויד שנמתחת אל תוך מטרה/ הילד נרדם ופתאום מתעורר/ האם תחכי לו/ הוא תיכף חוזר
כמה שנים את נוגעת בעצב/ עד שיבוא וייגע חזרה/ כמה ימים יעברו בתוך סרט
עד שתראי סימני מצוקה
סודות שהמתקנו החליפו צבעים/ רצית לדבר ונזהרת במילים/ הזמן שעבר לא הביא נחמה/ עכשיו את צועקת/ ואיש לא ישמע
כמה שנים את נוגעת בעצב/ עד שיבוא וייגע חזרה / כמה ימים תתמסרי אל הפחד/ עד שיחזור ויביא לך תשובה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות