האוסף הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו מוזיקה מזרחית (Oriental / Middle Eastern) ופופ מערבי נפגשים, מתנגשים, ומתמזגים – לעיתים באופן אסתטי, לעיתים באופן מסחרי, ולעיתים בחיפוש אמיתי אחר סאונד היברידי.
חדש. נקודת המוצא: אסתטיקה “אקזוטית” מול אסתטיקה פופית האוסף מבוסס על קונספט שבו המזרח נתפס כמרחב מוזיקלי ססגוני, חושני, מיסטי, קצבי
המוזיקה המזרחית משתמשת במקאמים – סולמות רבע־טוניים – והפופ המערבי מבוסס על סולם מז'ורי/מינורי רגיל. האוסף יוצר גשר על ידי: שימוש במקאמים קלים לעיכול (כמו חיג'אז), ויתור חלקי על רבעי הטונים כדי שהאוזן המערבית “תסתדר”, קישוטי סלסול על גבי אקורדים פופיים. זה יוצר תחושה של “מזרחיות” מבלי לנסות להיות אותנטי לחלוטין – זהו מרחב של פיוז'ן ולא של שימור מסורת.
מבחינת כלים יש כאן שילובים של עוד, כינור מזרחי, קנון, דרבוקות, חליל נאיי ומוולם סינתיסייזרים, ביטים אלקטרוניים 120–130 BPM, בס קווי (Synth Bass), תופים דיגיטליים. השירה: סלסול מזרחי על גבי קווי שירה מערביים. הביצוע – עשיר בסלסולים, קישוטים, גלישות, “קריאות” בסגנון מזרחי.
האינטראקציה הקצבית חשובה במיוחד: הדרבוקה יוצרת תנועה אורגנית, הפופ מוסיף דיוק מכני, כך נוצר ביט שהוא גם “חי” וגם “דאנס”.
בסופו של דבר, Oriental Sensations יוצר זהות מוזיקלית חדשה:המזרח נוכח, אך לא כמשהו טהור.המערב שולט במבנה, אך לא במנגינה או בצבע. התוצאה היא מוזיקה שנועדה להיות מפגש בין תרבויות.
דוגמא: Amr Diab – Nour El Ein (Habibi) – רמיקס אירופי, סוג אינטראקציה: מזרח תיכוני מודרני + דאנס. עמר דיאב פונה לקהל מערבי בלי לאבד את המזרחיות.. זהו שילוב של סקייל חיג’אז, כלי מיתר, מלודיה מצריתעם ביט 4/4 אירופי. Cheb Mami – סוג אינטראקציה: ראיי אלג’יראי + פופ בינלאומי. שירה צפון־אפריקאית קלאסית עם הפקה מערבית./ מעביר את החום והצרידות של הזמרות/הראיי לתוך סביבה פופית.
