במסגרת הסדרה החדשה – מהו שיר אהבה, קבלו את הראל מויאל. בצרפתית זה היה נשמע פשוט –  Je t'aime. אבל זה אינו כה פשוט-פשטני כמו שזה נשמע-כתוב. בכל זאת, למרות שהיא לימדה אותו לצחוק, ציירה לו את הדרך, היא השקט, הרגש ומה-לא, עדיין הוא אינו ממש יודע מה באמת עובר בלב שלה. העניקה לו הכל, חש את נשימותיה, ועדיין המסתורין הזה… מה  היא מרגישה?! הייתכן שהכל העמדת פנים, ובפנים, בלב היא חשה – Je ne vous aime pas?
אחרי ששללנו האפשרות הזו, אפשר לפרשן: אהבתו הגדולה כה העבירה אותו על דעתו, כל כך אוהב, שהוא רוצה לחדור לחדרי ליבה לדעת מה באמת מתחולל שם, כשהיא מחייכת אליו. הולך?
הקורא יגיד בצדק: הלו, עזוב אותך מחפירות. די עם זה. טקסט זה לא הכל. עזוב אותך מקיטש. כל מה שהראל מויאל התכוון הוא להגיד – כמה אוהב אותך, הכי סטרייט. כמה חולה עלייך. תקשיב למוסיקה – תבין – מהי אהבה אם לא מנגינה פשוטה, עצובה, ענוגה, רגש גואה. טון מתכוון. והתזמור הזה של צלילי מיתרים נשפכים בסטייל הפסטיבלים של פעם.
אז הקשבתי למוסיקה: צודקים. עכשיו אני מבין. נהר רגש גואה מהו. פה אין ויכוח. מויאל אוהב. אוהב. אוהב. לאורך, לרוחב. גם לעומק.
נ.ב מבהירים לנו (מידע שצורף לשיר) כי השיר נכתב ע"י הראל מויאל בהשראת הגעגועים לאשתו בהיותו על אי בודד ב"הישרדות". על זה ממש לא חשבתי, כשקראתי לזמרים וליוצרים להתרחק מריאליטי. הנה: יצא בכל זאת משהו טוב מהמטרד הזה.

צילום: דן פרץ