אחרי "ברזילרה" והחידוש ל"בואי לאילת", טבעי הוא ש"האנשים" ימשיכו במשהו מהמחוזות הברזילאים. בוסה שמזדמזמת מההצלילים הראשונים. נירי דמסקי שרה עם חיוך פנימי בטון מתקתק ובלתי משתנה על אהבה שמלבלבת. פשטות הטקסט, פשטות המנגינה, עיבוד סמות’ ג’אז לחצוצרה. שיר קטן שעושה כייף. (מילים ולחן: דרור שוסטק. הפקה: דודי לוי)
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email