מארק קנופלר הוא יוצר מהסוג של פול סיימון. כל שיר חדש מעורר ריגושים למפרע. השיר המינורי הזה קורץ מחומרים "קלאסיים" של סינגר סונגרייטר מופלא. פואמה מושרת בחרישיות מסתורית, עיבוד אקוסטי מאופק, כשצליל הגיטרה הוא שיר בפני עצמו. הקול ששר – "נרדף מבוהל – עליתי מעלה למקום ששרכים ודשאים התכנסו לעץ הפורח מקום שכרעתי לגלות את מותי הבטוח". וגם הצליל הדייר סטרייטי שתמיד נמצא שם באיזשהו מקום כהד מן העבר. שיר חדש שמעורר אצלי ציפיות וריגושים לאלבומו החדש, השמיני של מרק קנופלר Privateering.
Hunted down I came upon
A place of ferns and grass
Gathered to a redbud tree
And now their footsteps pass
Where I crouch in dread
Discovery my certain death
Bur leaves reaching for my head (hat)
As i suspend my breath
Redbud tree shelter me shelter me Redbud tree shelter me shelter me
Those days of fear are gone
Yet i am pledged to her
As to my only one
My lovely protector
Redbud tree shelter me shelter me Redbud tree shelter me shelter me
Redbud tree shelter me shelter me Redbud tree shelter me shelter me
2 Responses
ביום חמישי הייתי בהופעה של קנופלר עם דילן בברקלי סנטר בברוקלין. דילן היה ענק וקנופלר הפתיע בסגנון עם מוסיקת פולק בריטית בסגנון ואן מוריסון
נק
הסיגנון והמוסיקה מזכירה דווקא את הפולק , דווקא מאוד מאוד דומה לשיריו הניפלאים של אל סטיוארט , נכון הכל קצת מעובה ולאל יש קול דק אך האינטרפטציה הלחן הנגינה המופלאה בגיטרות קלאסיות וחשמליות עדינות במיטבו