אמיר דדון דרמטי, כואב, מדוכדך – שר מכתב שהוא כותב לה בגין יחסים ארוכים, טראומטיים שהסתיימו "כשנעלמו החלומות". מתוודה (שר) על הניסיונות להציל את המצב, במהלכם – הייתה פגישה של "מפורקים" "על איזה חוף". בסערת הרגשות הוא מנסה להיחלץ מהמצב בהסברים פילוסופיים כמו "יש אין סוף". האם הבינה? האם בכך הוקל לה? "אינסוף" – אינו פשוט לתפיסה, למעשה אינו ניתן להכלה. מי אנחנו שנתמודד עם זה?
שיר פשוט לכאורה, נקלט בקלות בהאזנה ראשונה. יתרונו בישירות הזו, בדרמטיות טעונת האמוציות של אמיר דדון. הטון והעוצמה הפנימית מכניסים מיד לעין הסערה, מעניקים נקודות זכות של אמינות להבעת הצער. העיבוד מעצים אותו מן השקט אל סערת הרגש.
חיכיתי שתבואי תביטי מקרוב/ חיכיתי שתביני אני איתך עד הסוף/ צללנו בתוך מים נשרפנו מהאש/ כמעט הכל עברנו מה עוד נשאר לבקש
כמה שנלחמנו להחזיק ולא ליפול/ תראי איך נעלמנו כשנעלמו החלומות/ הגשם שהפתיע שטף איתו הכול/ ניסינו לא לטבוע נסינו רק טיפה לנשום
זוכרת איך נפגשנו מפורקים על איזה חוף/ רצינו רק לגעת רצינו רק להיות/ אמת אחת חיינו לא צריך יותר לרדוף/ אחרי כל השמים יש אין סוף
חיכיתי שתבואי/ תביטי מקרוב/ חיכיתי שתביני/ יש אין סוף יש אין סוף
זוכרת איך נפגשנו מפורקים על איזה חוף/ רצינו רק לגעת רצינו רק להיות/ אמת אחת חיינו לא צריך יותר לרדוף/ אחרי כל השמים יש אין סוף
