הנעורים אבדו לה בצ’יק, והנה כבר שנת 2000 ועדיין האהבה בוששת. לנסטוביץ’ מפרוייקט מטרופולין יש קול לא גדול, אבל מיוחד לעשות בו שימוש ייחודי להביע הפריזמה שלה, כלומר את סיפור האובדן – בדרכה המרירה-מתוקה, רחוקה-מתקרבת. אני מאוהב בקבוצת הזמרות החדשה הזו, מבית מדרש המטרופולין הכוללת גם את אפרת גוש. זמרות שששרות גם סאב-טקסט,  מייצרות מעין "אווירה אישית", כמו זמרות ג’אז. שיר שעוסק בעניינים כבדים, אך נסטוביץ’ מצליחה להגיע לאיזורים האלה, האינטימיים בקלילות יפה, ללא דרמה מיותרת, בעיבוד אקוסטי יפה של דוד רייכנטל.