צליל גיטרת סלייד מעטר את קולו של אינשטיין, שר בטון נוסטלגי-רומנטי כמו זמר קאונטרי, שיר פשוט על יחסים בהיבט לאחור, במבט קדימה. תמונה ישנה ומקומטת מזכירה איך פעם הם שוטטו על איזה חוף. פעם הם אהבו לנשום את הים בסוף היום, ועכשיו אחרי שנים של אהבה, מגיעה פרידה קצרה. איינשטיין הוא איינשטיין, מה יש לדבר, הטון החם מעביר את התחושה, מנגינה שמזכירה משהו ממיטב שיריו המינוריים. יהלי סובול ידע מה לתת לו. (מילים: יהלי סובול)
