הבטחנו לעדכן: ידענו שלא יישאר זמר ים-תיכוני שלא יצטרף לחגיגות ויחדש את להיטי הז'אנר של פעם בעוד שרשראות של מחרוזות: הפעם דקלון וצלילי הכרם מצרפים אליהם את חיים משה כדי להשיב לחיים את חנהל'ה התבלבלה, חסידה צחורה, גדליה רבע עוף, סורו מני ועוד.
עדיין נשאלת השאלה: מתי רמי לוי יוציא דיסק מחרוזות מזרחיות בשקל בדוכן ים-תיכוני בסופרמרקט שלו במחירים מביסי שוק? פתאום מחרוזות ים תיכונית זה גל. עכשיו זה כבר צונאמי. למה רק שהפרויקט של רביבו יצליח? והנה זוהי "הפקולטה של המוסיקה המזרחית" במחרוזות נוסטלגיות. גם ישי לוי הבין שאם נפתחת חנות מצליחה בעבר השני של הרחוב – הוא לא יפגר ויפתח אחת משלו העונה לשם "השירים שאהבתי" ומחרוזות "לינדה לינדה", "שחרחורת" ו"הוי סיגלית". ועכשיו: צלילי הכרם וחיים משה.
איך זה התחיל? לקחו רביבו (רביב בן מנחם, אלירן צור וניר בן מנחם) שירים ישנים, המזוהים כביכול עם הז'אנר, עם ה"מזרחיות", ה"ימניות", עם ה"ים תיכוניות", עם ה"טורקיות", עם אביהו מדינה וג'ו עמר, אבל גם עם צביקה פיק ונורית הירש – והלכו על קומבינה של שרשראות להיטים מחוברים זה לזה – המונעים במתכוני קצב דאנס אחידים, שנועדו לפתוח את אולמות השמחה ורחבות לריקודים לנענועים ועינתוזים. המתכונת הזכירה את מחרוזות Stars On 45, פרויקט הולנדי בתחילת השמונים, שלקח להיטים מכל הבא ליד וחיבר אותם על נוסחת דאנס-דיסקו נונסטופ.
העיקרון: צור שרשראות להיטים מחוברות להאזנה קולחת. אל תסבך. אל תכביד בעיבודים מורכבים. כמה שיותר עיבודי שטנץ-מכונה, ותכניס כמה שיותר שירים, סלט ושאר ירקות, שים אותם על פס יצור ותריץ.
אין פה שום בשורה: הים תיכוניות המקומית מגיעה במהדורת דאנס, זורמת כנהר שוצף, טובה לרחבות ולשירת יחדיו בסלונים, אבל לא התעשרה ביצירה מקורית. זמרים שמסלסלים יפה – לא מציאה. מחרוזות פופ ים תיכוניות בעיבודים והפקה שבלוניים – גימיק אפקטיבי – לא יותר. מוסיקה חדשה, מיוחדת, עיבודים חדשניים, משהו שההיסטוריה תרשום על דפיה – אין כאן. משהו לרוץ לספר לשכנים – תלוי מי השכנים. רוב הסיכויים שיפתחו לכם דלת. בתוך עמנו אנו חיים.
והנה מתברר כי הגימיק כל כך הצליח, שקמו לו, כמה צפוי במדינת השלולית, מתחרים ומחקים. הקלילות הבלתי נסבלת בעליל. כאילו מדובר בעוד חנות למימכר רהיטים.
"הפקולטה של המוסיקה המזרחית" – הרכב של רמי דנוך וששי יעיש ("צלילי העוד"), שצירפו לפרויקט את הבנים שלהם. אם חנות להיטים – אז אפשר לחשוב כבר על העברה בירושה, הניחוח הנוסטלגי והרוח הצעירה והשמחה. בין מחרוזותיהם: "ג'קי מקייטן ז"ל", "חסידה צחורה", "שיר פרטי", "צעד חינני" וגם (הרס) שירי כוורת ואולארצ'יק בדאנס ים תיכוני. הפקולטה? גם אם זה נועד להצחיק, הבדיחה גרועה.
וגם ישי לוי, אחרי ההצלחה עם שירי עמיר בניון, לא יכול לשקוט, בשעה שמשהו מסחרי גדול מתבשל בשוק המקומי. ומוציא את "השירים שאהבתי", כדי להזכיר לנו גם את "חפלה עם בן מוש", כשהיה בן 19 ועוד שירים המחוברים למחרוזות. הקיצר, ישי לוי לא יישן בשקט, אם יפספס את הגל, ויש לו מה להציע.
מה הלאה? מחרוזת זוהר ארגוב בהפקת דאנס אלקטרונית? לא חשבתם על זה? יאללה, רוצו מהרו, פן יחטפו לכם את הרעיון.
הזמר הים תיכוני ה"מקופח" שולח אתכם לסופרמרקט הענק של החיקויים והמחזורים, והכול כדי להראות, שאם משחקים אותה במסחור, אין שום קיפוח. הכל בסדר. יש עוד ועוד מוצרים אינסטנט מתחרים על המדף. האם זה גל חולף או צונאמי שהולך לחרב את תרבות המוסיקה המקומית? לא חייבים לחכות עד ש"ימים יגידו". זה קורה פה ועכשיו.
