דה שאו מאסט גו און. תקשיבו לקולו של המשורר בשיר הפותח Stigmes. המשורר מת, אצל חאריס אלקסיו ההצגה נמשכת: יש לכם 14 שירים חדשים להכיר. לא פשוט, אבל כדאי. נו, מה תוותרו על חרולה אהובתנו היווניה. חאריס חוזרת – הפעם עם שירי המשורר, הפובלציסט והזמר הנפלא, מנוליס רסוליס המוכר משיתוף הפעולה שלו עם יהודה פוליקר באלבום Hummus Sapiens, שיצא ב-2007. פוליקר נמצא גם כאן. הוא הלחין את Stigmes, השיר שפותח את האלבום, 14 שירים חדשים ביוונית, וכולי קנאה למביני השפה, כי שום תרגום לא הגיע עם השירים.
זו אינה הפגישה הראשונה של חאריס עם שיריו של המשורר-פילוסוף, אבל אין ספק שזהו מפגש מחודש שהפרה את המלחינים שהלחינו ואותה – ואסו אלגיאני, פטרוס ואגיופולוס, אורפאס פרידיס, יהודה פוליקר (כמה מיוחד שפוליקר מופיע כבר על תקן "מלחין יווני" בין הכותבים של חאריס)
לא סתם אני מדבר על הבנת היוונית. חאריס משקיעה את הנשמה בשירים האלה, ואתה מבקש להבין על מה. חאריס אלקסיו ממשיכה לרענן ולהתרענן, להיות פתוחה וקשובה, להעניק למוסיקה היוונית שהיא שרה את הליטוש העכשווי גם בלי מהפכים סגנוניים, ממשיכה להישען על המשוררים והמלחינים הגדולים של יוון. המוסיקה היא בצהותה – אותה מוסיקה. הגיטרות החשמליות, הקלידים, התופים הבוזוקי והכינור מעניקים לצליל ברק מודרני, אבל כשחאריס שרה, זו ממשיכה להיות מוסיקה יוונית שורשית שחוצה זמן, גבולות, סגנונות, תרבויות. וכמובן, החיבור עם רסוליס שנשמע אמיתי ואותנטי. עוד חוויה יוונית.
זה אינו אלבום של שירים מוכרים, לא להיטים שאתם תזמזמו מיידית. אבל אחרי שמקשיבים לקול, לטון, לרגשות הפועמים, לתשוקה העצומה שמפעילים את מיתרי הקול של חאריס – חייבים להגיע לתרגומים, ולמביני יוונית: אשרי וטוב לכם.