מה עושים עם חיים בלי מטרה, בלי חוף ועם ההליכה בלי סוף. גליה ירון מנסה לשתף אותו בניסיון לדלג על תהום שנפערת. טקסט מעניין מטעמה של גליה ירון, שהמוסיקה מרככת אותו בסגנון צ’יל מלודי. גם בהבעה, ירון מעדיפה ריכוך על פני דרמה. היא לא מירי מסיקה. מזכירה לי יוצר את שאדיי. כזו שעוברת ליד, נוגעת וגם מגעת בלי לעשות דרמות. יש בזה משהו יותר מאשר נעים. יש בזה משהו מיוחד. (מילים ןלחן: גליה ירון)
תגובה אחת
גליה ירון-אחת הזמרות הגדולות ביותר ששמעתי.
מאחת לרבים,כעס(עם שאנן סטריט מהדג נחש),מעל התהום ועוד רבים אחרים – שירים ממש מרגשים ונוגעים ללב.
הדיסק החדש "חדרי המתנה" בהחלט מומלץ!