בעז שרעבי הולך ונהיה רגשן משנה לשנה. תקראו לזה: איש שפורק את רגשותיו ביתר עוצמה. אני שומע את המילים, אני שומע מנגינה, את הטון. לא סתם רגשן, אלא גועש מבפנים, וגם עצוב. להאמין שמתחת לצחוק הבריא וחוש ההומור של שרעבי מסתתר רומנטיקן בגודל גורד שחקים.
יגידו – גולש על גדותיו, אולי קיטש נוטף. אישית אני מאמין לבעז גם כאשר המילים הן אוסף שחוק ונדוש כתוב די פשטני. ה"אני" הדואב של שרעבי מככב – שקט איתה, שלו איתה שלם איתה, בונה איתה, שמח בה – למרות הכל. הלבן מנצח את השחור, כי הגעת לאיזו השלמה ביחסים עם בת הזוג, להבנה שהיא הטוב במיעוטו.
פסנתר נוגה, הטון הנכסף-מתגעגע-משתוקק, מנסה לכבוש פסגת רגש חדשה. בעז שרעבי אינו מחפש את החדשני המתוחכם. הוא עסוק בלהתרפק. בשביל כך, הוא חוזר לנוסחים ישנים שאינם מתיישנים. מחוזות סאן רמו בואכה חוליו איגלזיאס. תקשיבו כדי להבין שבעז באמת "שמח בה" ותחינתו – שלא תלך היא תחינת אמת. רק מה – פחות געש רגשני לא היה גורע, אולי אף מוסיף.

מהיום / חלומות הילדות הם עדים רחוקים/ ואת ואני קצת פחות תמימים / ובצל מחכים עשרות מנעולים ופרחים וקוצים/ היום / אני פה כדי לא להתחרט/ אם נותר עוד סיכוי זה הזמן לתת/ אם עוד לא מאוחר קחי אותי כעת/ כי מי יודע מה מחר/ אל תלכי/ מכל הדאגות אני שלו איתך/ מכל הזעקות אני שקט איתך/ ובכל הדרכים אני הולך איתך/ ומה שלא שבור בתוך ליבי הוא לך/ מכל החסרונות אני שלם איתך/ ומכל הסדקים אני בונה איתך/ מכל הכאבים אני שמח בך/ אל תלכי אני עוד שלך/ והיום/ כשהווה ועתיד הם בזמן עבר/ ומחוג השעון כמו נעצר/ והשער בנינו כמעט נסגר / והכל כבר מותר/היום
סודות שלחשנו גם בשתיקה/ ומה שהיה כמו לא היה/ קחי אותי גאה / כמו אז כשעוד אפשר היה למות מאהבה/ אל תלכי/ מכל הדאגות אני שלו איתך/ מכל הזעקות אני שקט איתך/ ובכל הדרכים אני הולך איתך…/ ומה שלא שבור בתוך ליבי הוא לך…/ מכל החסרונות אני שלם איתך / ומכל הסדקים אני בונה איתך / מכל הכאבים אני שמח בך / אל תלכי אני עוד שלך

אשמח להיות בטל לחיות עם חיוכך בצל ולדאוג לך לעולם/ לאחוז בידך ולהיות בשבילך/ העוגן הספינה והים/ מכל הזעקות אני שקט איתך/ ובכל הדרכים אני הולך איתך / ומה שלא שבור בתוך ליבי הוא לך/ מכל החסרונות אני שלם איתך/ומכל הסדקים אני בונה איתך/ מכל הכאבים אני שמח בך/ אל תלכי/ אני עוד שלך

צילום: קובי ריכטר