חיכינו לשיר הזה. לרגע הזה. יפה במוזרותו. אקורדים מהדהדים של פסנתר. אלקטרוניקה מסוגננת. קול שקט שמשדר תחושה עצובה. דיוויד בואי הכין לנו אותו בהפתעה. קודם ההפצה הוירטואלית לכל העולם. הוידאו הביזארי בו נראה בואי כבובה רבת ראשים. בגיל 66, בואי מבין את חוקי המשחק בתעשיית המוסיקה המודרנית,. הוא ניצל אותם – בלי שזו תהיה פרסומת סתמית לקידום מכירות. הייתי מגדיר את השיגור הזה – כלחישה ויראלית, מעין רוח רפאים שקמה מן העבר ויוצאת לשייט בסיייברספייס. בימים שכל אוושה שכל ידיעה נחשפת בענק ברשת בציוצים ובפייס, שבלתי ניתן לשמור על סוד ופרטיות, הצליח בואי להגיח מחדש, כשהוא מנצל את המרחב הוירטואלי בלי לפגוע באינטימיות שלו, להישאר מסתורי. להפתיע לא בשיר רוק סוער ומוחצן, אלא הישן והטוב בקטן.
נדמה לי שגם דיוויד בואי המתין לרגע ההשראה הזה. ברלין של פעם עשתה לו את זה. חוזר אליה כדי לשאול – ואיה אנחנו היום? השיר יכנס לאלבומו החדש – The Next Day בהפקת שותפו הוותיק, טוני ויסקונטי ("האדם שמכר את העולם", Scary Monsters, Low, Heroes, Lodger. ) שיצא ב-11 במרץ.
ברוך השב לדפי ההיסטוריה של הרוק. זהו דיוויד בואי שכמו עולה-מהדהד מן השבעים, תחילת השמונים, בצליל הרוק אלקטרוני הזה, מעורר זיכרונות מברלין במשמעות של walking the dead המת המהלך ברחובות העיר הגרמנית. בואי מתאר עצמו כאדם אובד בזמן, והשיר הזה מצלצל כזיכרון מלנכולי, במשמעות של זמן + מקום שמבטאת נוסטלגיה אישית מאוד. לא דרמה גדולה. שיר "קטן", פואטי, מסתורי שמשאיר בתחושה של כמיהה לעוד. מה שאומר: קשה יהיה להמתין עד מרץ. וגם תחושה, שהאמן המבוגר האחראי חזר כאשר היינו זקוקים לו.
Had to get the train/ From Potzdamer platz/ You never knew that/ That I could do that / Just walking the dead
Sitting in the Dschungel/ On Nurnberger strasse/ A man lost in time near KaDeWe/ Just walking the dead
Where are we now?/ Where are we now? / The moment you know/ You know, you know
Twenty thousand people / Gross Bose Brucke/ Fingers are crossed/ Just in case/ Walking the dead
Where are we now?/ Where are we now?/ The moment you know/ You know, you know/ As long as there's sun/ As long as there's sun/ As long as there's rain/ As long as there's rain/ As long as there's fire/ As long as there's fire/ As long as there's me/ As long as there's you
דיוויד בואי – Where Are We Now?