רגש. רגש. רגש. תן לרגש להלך במקומך. אפשר אפילו לוותר המילים. How Sad. שיר שנכתב כמכתב לאהוב לשעבר. קמתי. רציתי. שמעתי. עשיתי. השיר מסתיים ב"היית החבר הכי קרוב", מידע מיותר בהתחשב במה שכבר ידוע מהשיר, ובקיצור – טקסט פשטני עד נדוש על הנייר.
באים הלחן, צליל הפסנתר וטון היגון-נוגה-מתגעגע, אווירת הדכדוך שמייצר העיבוד הלוטף, ומכסים על שגרתיות הטקסט, טוענים ב"תוכן רגשי". מסוג השירים שנוסך תחושת עצבות מזככת, מחניפה, כבר אמרנו תן לרגש להלך במקומך? נתתי.
הבוקר שוב מעיר את הספקות/ הבטחתי לא לבכות/ אז מה?/ היית החבר הכי קרוב/ כזה שאין לו סוף/ ועכשיו…/ שנים שאתה כאן / איך לא ראיתי שאתה משהו מיוחד?
רציתי רק אותך ואותי תדע/ שגם הלב שלי שואל/ אם אפשר עוד לתקן/ את מה שכבר נשבר/ שמעתי שמצאת אהבה/ רק רציתי שתדע / שעכשיו אני רואה/ את האור שכבר כבה
עשיתי טעויות זאת לא בושה/ הבנתי שצריכה שנייה/ עכשיו הכל ברור רק אין אותך/ נשארתי עם שתיקה/ ואיתה הקשבתי לעצמי/ עזבתי את העיר וחזרתי להורים
רציתי רק אותך ואותי תדע/ שגם הלב שלי שואל/ אם אפשר עוד לתקן/ את מה שכבר נשבר// שמעתי שמצאת אהבה/ רק רציתי שתדע / שעכשיו אני רואה/ את האור שכבר כבה
היית החבר הכי קרוב/ כזה שאין לו סוף/ ועכשיו…
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email