פינת הנוסטלגיה מוקדשת הפעם לזמרת מאוד מיוחדת. דורית ראובני יש רק אחת. נוסטלגיה אמרתי? יש שואלים, מה קרה לה מאז שנות השבעים והשמונים? זוכרים לה חסד בעיקר בזכות שירי הלהקות הצבאיות. אבל הדיסק המשולש מגלה שדורית המשיכה לשיר ולהקליט, אמנם בלי להתנוסס בפסגות המצעדים והפלייליסטים, אבל זמרת ורסטילית כמוה אינה נבנית על הלהיט האחרון ברדיו.
לא מאמין – אבל שמעתי 67 שירים של דורית ראובני. עולה על כל דמיון, כמו שאומר השיר "אני אשתגע", המסיים את הדיסק המשולש.
הדיסק הראשון – הוא בעיקר דורית ראובני של מחוזות השבעים, להיטי הלהקה הצבאית. אני מקשיב ל"היום היום" "האיש מן הבקעה", "מסביב למדורה", "יש פרחים" מלחינים: מוני אמריליו, יאיר רוזנבלום. יש עובדות בשטח: היו שנים ששירי הלהקות התמקמו בפסגות הזמר ומצעדי הפזמונים. "היום היום" היה שיר השנה ב-1972. השירים נכתבו לעיתים לפי דרישת הצבא: את "האיש מן הבקעה", שדורית ראובני שרה במסגרת להקת פיקוד מרכז, הזמין אלוף הפיקוד דאז, רחבעם זאבי – יען כי רצה שיר על הבקעה. חיים חפר ומוני אמריליו נעתרו. דורית שרה … בפקודה בתוכנית הלהקה "שר מי ששר אחרון" (1972). בטוח שהיא מודה לזאבי ז"ל. השיר הפך לאחד מפסגותיה.
חלק מהשירים באוסף המשולש – הם כבר נכסים בזמר הישראלי. נצרף את "סוף הנפילה" (דליה רביקוביץ-יאיר רוזנבלום) שנכתב לערב שיר המשוררים הראשון של גלי צה"ל, גם הוא הושר כשהייתה במסגרת שלישיית פיקוד המרכז.
גם שירים "ארצישראליים" מוכרים אחרים הם כבר חלק מרפרטואר תואם תוכנית רדיו נוסטלגיות כ"ארבע אחה"צ" – "לכל אחד יש ירושלים" (נתן יונתן – מוני אמריליו), "כנטות היום" (אלישבע – שייקה פייקוב) "נערי בים ביתו" (מירה מאיר-משה וילנסקי) "גבעה אחת" (נתן יונתן – שייקה פייקוב) שאינם להיטים גדולים, אבל קסמם – לנצח, גם שירים שמתקשרים עם הקיבוץ כמו "לילות" (יורם טהרלב-יאיר רוזנבלום) שדורית שרה בדואט עם הזמר הקיבוצניק דודו זכאי, "עזבתי" (יורם טהרלב – יאיר רוזנבלום) על תחושות עוזב קיבוץ.
דיסק שני: משנות השמונים ועד היום: בולט "אדם צובר זכרונות" (יונה וולך – שמעון גלבץ) – שיר שסימן שינוי בדרכה המוסיקלית של ראובני (האלבום "שינויים" – 1988), שבסלילתו השתתף המעבד המצוין, אילן וירצברג. ראובני נשמעת יותר נועזת, יותר מודרנית, יותר פופ איכות גם ב"היום האחרון לבצורת" (רחל שפירא-חנן יובל), "לא הבטיחו לי גן ורדים" (אסתר שמיר). לרשימת השינוי יתווסף שיר פופ מצוין "קח כל מה שאלוהים נותן" (שמעון גלבץ). לקבוצת השירים היותר "קלאסית ארצישראלית" יצטרף שיר נפלא – "בחופשתו" של רחל שפירא וחנן יובל, מהשירים היפים שנכתבו בזמר הישראלי. את "אדמה" מ-1995 (שמרית אור – קובי אושרת) בעל ניחוח הפלמנקו לא הכרתי. לא מאוחר לחזור אליו.
דרום אמריקה: השליחות של הוריה לדרום אמריקה יצרה חיבור חזק בינה ובין שירי היבשת. "שיר לדרום אמריקה", "לונה" המוכרים ממרצדס סוסה הם מהשירים היפים באוסף.
קאברים: "מרוב אהבתי" של ארקדי דוכין , "הייתי בגן עדן" (אהוד מנור-שמעון בוסקילה) המוכר משרית חדד, אבל המיוחד הביצוע ל"נשבע" (שמוליק קלוסקי-יאיר קלינגר) המוכר מחיים משה. מצוינים גם "כמו ציפור על תיל" (דיסק 3) של לאונרד כהן במנעד יפה של זמרת פולק נוסח של ג'ון באאז. "אחרי עשרים שנה" – של שמוליק קראוס (דיסק 3) – מושר בהתרגשות אמיתית. "אני אשתגע" (דיסק 3) גרסת סלסה קצבית תוססת מדליקה בעיבוד ארבעה רבעים של קובי אושרת חושף דורית ראובני "קרנבלית" פרועה שלא הכרתי.
מיוחדים: "אילן" של נעמי שמר מילים ולחן – בעיבוד סימפוני מרשים של רפי קדישזון, שנכתב לזכרו של אילן רמון ז"ל. נעמי שמר כבר לא זכתה לשמוע את השיר, שבוצע באירוע במלאת לשלושים למותה. שיר מרטיט. וגם "במקום הזה" עפ"י המשוררת רחל – מילים, לחן ועיבוד של אסי מנדל, בנה של דורית. "מאוחר מדי" שננכתב ארבעה ימים לפני שעוזי חיטמן נפטר ע"י בן אחיו תמיר חיטמן – כאילו חזה את המתרגש. שיר יפהפה.
לשירי הלדינו בדיסק השלישי (לדינו, שירי גטאות, פולק אמריקני ושאר ירקות): אני נחשף לראשונה. זוהי דורית ראובני אחרת, גם המנעד הקולי שונה, והיא מגישה אותם פריך ועסיסי.
מי מוכן להקשיב ל-67 שירים של דורית ראובני? מה שבטוח: האלבום המשולש עושה עמה צדק – מצליח להאיר את דרכה האומנותית ואף לחשוף מקומות יפים שלא ביקרנו בהם. השאלה היא כמובן – האם היא מסתפקת בסיכומים…
אדם צובר זכרונות
