"היה סבבה", אמר הזמר ג'ואי ברנס בסוף הערב. סולן קלקסיקו למד עוד כמה מילים מחניפות מאוצר הסלנג. לקראת סיום שלף אותן. רגע של – אני הולך להחניף לכם, הכל בסדר, כי אני עושה את זה בכל מדינה אליה קלקסיקו מגיעה.
ואללה. סבבה, ג'ואי. לא חייבים להתחנחן. יש לך שביעייה שעושה מוסיקה כזו מחניפה, שהג'סטות האלו מיותרות.
ארבע שנים אחרי הופעתם הקודמת – חזרו הקלקסיקו להרצל פינת קיבוץ גלויות, אחרי שהם הספיקו לחרוש מאז כמה פעמים את העולם.
ובאמת, לא יכול להיות מצב שהצליל הזה לא יחניף: הוא מלודי, עשיר, מתוזמר חבל"ז באקצנטים מעורבים של אנגלית וספרדית. הרכב של נגנים שהוא היום כבר קוסמופוליטי, מארה"ב (Tucson) ומשאר העולם, חצוצרות, אקורדיון, פדאל סטיל, שפע מיתרים אקוסטיים.
קלקסיקו להקת הקאנטרי-אמריקנה, היא אחת הלהקות היותר אקלקטיות שביקרו פה. סיבת הטור הנוכחי – האלבום השביעי שלהם – Algiers, שיצא בשנה שעברה, ארבע שנים אחרי Carried to Dust.
קלקסיקו מעולם לא הייתה להקה ברורה-מוגדרת. העובדה שהם הקליטו את אלבומם האחרון בני-אורלינס לא הייתה כנראה סתמית. המתופף ג'ון קונברטינו שם לעיתים את הדגש על ג'אז שיר כמו Sinner in the Sea.
17 שנה אחרי שקלקסיקו יצאה לאוויר העולם, ממשיכים חבריה לחשוף טריטוריות מוסיקלית על הגבול שבין רוק דרומי, בלוז, מוסיקה לטינית בעיבודים קולחים ופריכים של צליל גיטרות ונשיפה. יש להם את הטאץ' האספני ובחטיבת הנשיפה נושבת רוח המריאצ'י, בגוון מקסיקני. תמצאו כאן בין השאר את מערבוני הספגטי של אנו מוריקונה, פאדו פורטוגזי, פולק אמריקני, מוסיקה אפרן פרואנית, קאונטרי, ג'אז ישן. מה לא.
"אפיק" (Epic) בפתיחה קבע את הטון. בהמשך קיבלנו מעורב אמריקני לטיני ברוטב מקסיקני. תערובת שירים מהאלבום החדש Algiers ומאלבומים קודמים מ – Scraping, מ – Carried to Dust, מ – Garden Ruin. מ – Feast of Wire. על הבמה שני המייסדים – הגיטריסט והזמר המצוין ג'ואי ברנס, המתופף ג'ון קונברטינו, ולצידם פול ניהאוס על הפדאל סטיל והגיטרה, ג'ייקוב וולנצואלה, מרטין וונק – רב נגן בגיטרה, כלי נשיפה קלידים. הצליל מאוד צבעוני, אקוסטי בטעם דרומי.
צליל הנשיפה היפה שצבע קטע כמו Sunken Waltz. גירסת כיסוי מצוינת ל – Alone Again של ארתור לי מלהקת Love. המוסיקה מנוגנת בפשטות, קולחת, הזמר הראשי עושה רושם שהוא אינו מפסיק להשתעמם, חלק מהנגנים (הנשפנים, נגן הפדאל סטי) נהנים להחליף כלים ולהתחלף במקומות. קלקסיקו עולה על הדרך הראשית המקשרת מרבית הצמתים המוסיקליים בארה"ב, ומעלה את הקהל לאוטוסטראדה המופלאה הזו.

קלקסיקו – קטעים מההופעה