זה יהיה אלבום הזהב הבא שלהם (חותם), רצוי פלטינה (יאללה נחתום). הם כמובן צריכים את הקהל שקנה את Waking Up לפני 4 שנים. מצד שני: יש מחנות מערצים חדשים. הכל בסדר.
חדש? לא. אבל יש שיפור. פופ בנים? – לא חייבים הגדרה. מה אתם מצפים מהרכב כמו OneRepublic אם לא השירים האלה הפוגעים פגיעות ישירות במרכז הרגש הצעיר.
לזכותם ייאמר (תתפלאו) כי הם מגוונים. Ryan Tedder הוא הזמר המושלם להרכב מקולוראדו החל משיר הפתיחה Counting Stars פופ סטנדרט. ביט מניע. מילים – ראש קטן.
"Lately I've been, I've been losing sleep / dreaming about the things that we could be…sitting, no more counting dollars / we'll be counting stars…"
בהמשך, ב – "If I Lose Myself", ראיין טדר מטפס לפלסט המונע ע"י קצב מתוכנת וצליל סינתיסייזרים. "אני אאבד עצמי הלילה לצידך" – צובר תנופת התלהבות לקראת סיומו. עוד להיט.
גם "Feel Again" הגרובי, בביצוע soulful הוא הפקה שמרימה את השיר עם אלמנט של שירת גוספל. 
מגיעים שני שירים פחות "בידוריים": "What You Wanted". הבטחותיו הרות האסון של האוהב הדרמטי. הקצב והלחן מטעינים במתח קל. "I'll put your poison in my veins / they say the best love is insane / I'll light your fire till my last day…".
עוד האטה מפתיעה – I Lived, קולו נעשה מדוכדך יותר בפנייתו לאהובתו. "Hope if everyone runs you choose to stay…". גם כאן – קול-מנגינה-קצב-הפקה סוחפים.
פחות טוב – "Light It Up" בהפקה שמכסה את קולו של הסולן. לעומת זאת ההפקה האלקטרונית של "Can't Stop" מיוחדת כל כך שהיא כמעט מעבירה את OneRepublic למגרש האלטרנטיב.
טדר יורד לטון נמוך ב – "Au Revoir", בלדה נוגה אפרורית שנמתחת לכמעט 5 דקות. גם  "Burning Bridges" נפתח ברגיסטר נמוך, אלא שכאן טדר מגוון ונוסק לפלסט יפהפה.
"I I keep on running / I'm building bridges that I know you never wanted / look for my heart / you stole it away… listen I want you to burn my bridges down…you set me free / set me on fire / you can burn my bridges down…"
Something I Need – מתפתח לכיוונים של המנון אהבה מחניף בגדול. גם Preacher מציג את כישרון הכתיבה והקול המצוין – כולל נגיעות גוספל מלהיבות.
אל תחפשו אצל "וואן ריפבליק" חידוש שיש למהר לרוץ לספר עליו. הם טובים מאוד במה שהם, והם אינם עושים כמעט טעויות.

If I Lose Myself