יכול להיות שהגענו מהר מדי לסוף? גם נינט שאלה את השאלה. גם לה זה חלף ביעף. ספרתי 18 שירים מתוכם – עשרה שירים מהחדש, "כל החיות ידעו". סיכון? נינט היא זמרת שממשיכה בדרכה הנועזת, ההרפתקנית. אמנות איכותית אינה נוצרת מהחנפה. אם השקת דיסק – אז עד הסוף. עד הקצה.
עד הקצה. זו המילה שעמדה לי על הלשון בסוף הערב. הרכב חדש. שירים חדשים רבים. נינט מתווה דרך. לוקחת החלטות. מחדשת, מתחדשת, נטענת מחדש.
את הניילון מהדיסק קילפתי שעתיים אחרי. ראוי להתייחסות נפרדת. אם להתמקד בערב בבארבי, אני מוכן ללכת על סופרלטיב ולקחת עליו אחריות: נינט טייב היא הרוקרית הישראלית הכי גדולה שצמחה במקומותינו. אתם יודעים מה: גם בזירת הרוק העולמית נדיר לפגוש זמרת רוק באיכויות שלה.
"17 שניות לפני הרעידה – כל החיות ידעו", פתחה נינט כמו בדיסק. אווירת הדרמה הלפני אפוקליפסה נפלאה לפתיחה. לנרטיב של הערב. מה חזק בערב הזה? השירים בעברית נטמעים באוריינטציה המוסיקלית שלה בצורה אינטגרטיבית. רוק ללא פשרות, עיבודים מעצימים, תחושות שמקבלות עוצמות. צעקה שמגיעה מבפנים, כמו השיר "כל הלבד" המבטא את ההתנסות הכמעט בלתי אפשרית עם הלחיות לבד, להיות עצמאי ולעמוד עם שתי רגליים על הקרקע.
המוסיקה מגיעה ממערכת עצבים חסרת מנוח, מתוחה, נרגשת. חצובה עמוק בתוכה – היא שמוציאה ממנה את הזעקה, את הדרמה, את הסרקזם. בטווח קול מרשים, שנתמך בעיבודים מסעירים לגיטרות חשמליות, קלידים וצ'לו.
הטונים כמו הלחנים וההפקה משרתים את הנרטיב שלה לעומק, מקבלים מימד דרמטי אמיתי. נינט מצליחה לחבר את מהות הקונטקסט-הפקה של Sympathetic Nervous System האלטרנטיבי לעברית באמצעות חברי הקולקטיב, יוסי מזרחי ועידן רבינוביץ. ראש משותף, אנרגיות נכונות, מנתבים אותה למקומות הכי אמינים שלה, צליל נכון לעכשיו. מערכת העצבים הסימפטתית של נינט חוברת להופעה הזו. עדכנית יותר, אנרגתית יותר, מחוספסת יותר, מתפוצצת יותר.

צילומים: מרגלית חרסונסקי

נינט טייב – כל החיות ידעו – הופעת ההשקה