אִישָּׁה שֶׁלִּי

יוסף בן טוב

מילים: יוֹסֵף בֶּן טוֹב לחן: זאב חרד עיבוד והפקה מוסיקלית: ראובן חיון
3.5/5

כבר לא כותבים טקסטים כאלה להלחנה. שיר אהבה. שיר געגועים בשפת הפיוט הצרוף, משובץ מילים מהמקורות. מה רוצה יוסף בן טוב מהאישה שאיתו על רקע הקשת שנמתחת בשמיים? – "בדקי האם כלו המים, כי אין דרך בלי שאת אתי". האם בן טוב גזר את המילים מ – "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ. וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ" מתוך ספר בראשית?
המשמעות בהקשר המקראי: המצב הוטב, הסכנה חלפה, השקט והשלווה חזרו. (בסיומו של המבול נשלחת היונה לגלות מה מצב היבשה, ורק כשהיא חוזרת לתיבת נוח עם עלה עץ בפיה, הוא מבין שהמים ירדו וכי אפשר יהיה לצאת מהתיבה) מדוע "כלו" ב"כ" ולא ב"ק"? ומה היא "השבועה"?
מעבר לערפל הטקסטואלי – ליוסף בן טוב קול צרצרד נמוך, שמזכיר במשהו שת הטונים של שמוליק קראוס, צלילים מינוריים נוגים יפים, עיבוד משדרג, קישוט סקסופון – במקומו. מעבר חשמלית – יפה. בסך הכל, מסקרן לשמוע חומרים נוספים של בן טוב.

אִישָּׁה שֶׁלִּי עִצְמִי עֵינַייִם-
הַפְנִי מַבָּט אֶל שֶׁקֶט בְּתוֹכֵךְ..
אִסְפִי נַפְשֵׁךְ פִּרְשִׁי כְּנָפִיִּים,
שָׁמַיִם מְחַכִּים לַךְ לְסוֹכֵךְ..

מִחוּץ אֵלֵינוּ לֹא רָגוּעַ,
קָשִׁים הָאֲנָשִׁים לְהַאֲמִין
וְלֹא ייִתַּם הַגַּעְגּוּעַ-
שֶׁבְּתוֹכי מַזְמִין..

אִישָּׁה שֶׁלִּי מֵהַשָּׁמַיִם,
זֶה גֶּשֶׁם דִּמְעוֹתַיִךְ בְּלֶכְתִּי..
בִּדְקִי הַאִם כָּלוּ הַמַּיִם-
כִּי אֵין לִי דֶּרֶךְ, בְּלִי שֶׁאַתְּ אִתִּי ..

הַקֶּשֶׁת מִמָּרוֹם נִמְתַּחַת-
הַחְלִיקִי בָּהּ, הַדֶּרֶךְ מִתְהַוָה..
רְדִי אֵלַי, זֶה רַק בְּיַחַד-
זִכְרִי אֶת הַשְּׁבוּעָה..

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות