boaz-banai2013-2-b.jpg

בעז בנאי אין אף אחד בבית

זו הפריזמה של בעז ינאי. זו אישיותו.  בנאי אינו זועק, אינו הופך את הסיטואציה למלודרמה בכיינית. הוא כואב ונעצב, אבל בכאב יש איפוק מעודן,

מילים ולחן: בעז בנאי עיבוד והפקה מוסיקלית: ניר מימון
5/5

מישהו שאל אותי – איך זה שבמוסיקה הישראלית הצעירה נכתבים כל כך הרבה שירי דיכאון? מה זו החשיפה הזו של רגשות, כאילו היוצרים השכיבו את עצמם על ספת הפסיכולוג. אמרתי לו: זה שווה תחקיר. בטוח שיש יותר כנות, אומץ לכתוב את מה שאתה באמת מרגיש מאשר אי פעם בעבר.
לא להאמין, שמאחורי המנגינה הנוגה-ענוגה הזו מסתתרת טראומה. בעז בנאי "חופר" לעצמו את עניין יחסיו הכושלים עם העזר כנגד. במקרה שלו הנגד הוא אכן נגד-אנטי, ולא במשמעות (המקראית) של חיבור חיובי – עזר שיעמוד מול עיניו, שיהיה סמוך וקרוב אליו תמיד. "חופר" במוחו, גם במשמעות של קבירת היחסים ביניהם. כלשון השיר – "תמיד אני נופל לבור אותו אני חופר".
מה קרה? בינו ובינה נוצרה תבנית התנהגותית, מעגל יחסים לוכד, שמנווט ע"י פחד במקום אהבה. מתוקף היחסים המעוותים – גם הסליחה היא מן הפה לחוץ, לא מהלב. בנאי מכניס לסיפור את החברים המודאגים שלו, שנוטים להטיל האשמה עליה, אלא שהוא, שמכיר את עצמו, מסביר שלא רק בגללה הוא מותש. גם הוא הוא לוקח האחריות. הוא יודע, שהוא חלק מההתנהגות המעגלית הזו, שמובילה שוב לפחד ולבדידות. "אין אף אחד בבית" – לא מציין רק נטישה פיזית, אלא ריק רגשי.
המוסיקה רכה, עגולה, נינוחה כביכול. זו הפריזמה של בעז ינאי. זו אישיותו.  בנאי אינו זועק, אינו הופך את הסיטואציה למלודרמה בכיינית. הוא כואב ונעצב, אבל בכאב יש איפוק מעודן, למעשה – אמת חזקה מכל זעקה.  תלכיד מילולי -מלודי שמצליח להאיר הסיטואציה בזרקורי תחושותיו הכנים והאמינים של בעז.

תמיד אני נופל לבור אותו אני חופר/ ולא זוכר איך מתקדמים מכאן/ ואין לי שום מושג אם כישרון או במקרה/ יודע רק שאין בזה שום טעם/ ובעולם שלך אני לגמרי במקרה / אני לא מבין אם את בכלל יודעת / יודעת קרוא וכתוב / יודעת לעשות לי טוב/ יודעת להיות רק מי שאת
זה הפחד מוביל אותי אלייך/ אני לא באמת נמצא שם / אני מסתתר / אל פחד אסורה מעינייך / ואת כבר לא תבואי לחפש / אין אף אחד בבית/ אף אחד בבית
תמיד אני יוצא אידיוט אחר כך מתנצל / ואיש אינו צוחק מהבדיחה/ ובמקום בו אין הבדל בין הגיון לעזאזל / אין משמעות ואין שום צער בסליחה/ ובעולם שלי את אנקדוטה מביכה / החברים שלי שונאים אותך ממש/ ואז אני אומר להם שלא ייקחו ללב/ זה לא רק בגללך אני מותש
זה הפחד מוביל אותי אלייך / אני לא באמת נמצא שם / אני מסתתר / אל פחד אסורה מעינייך/ ואת כבר לא תבואי לחפש/ אין אף אחד בבית / אף אחד בבית
זה הפחד / מוביל אותי אלייך / מוביל אותי אלייך / מוביל אותי אלייך / הפחד / אין אף אחד בבית / אף אחד בבית.
** בעז מספר על השיר: ״אני מניח שאם ״מרוב אהבה שותק״ הפך להיות המנון חתונות, אין שום סיבה ש״אין אף אחד בבית״ לא יהיה המנון מתגרשים. סך הכל מדובר בפלח שוק אולי אפילו גדול יותר מהמתחתנים. עבורי מדובר בשיר עם משמעות עמוקה ויש לי אהבה גדולה מאוד לשיר הזה, על אף מילותיו הטעונות.
הייתי שמח מאוד לכתוב שירים שמחים, אבל אני מעדיף לכתוב שירים כנים, כי בסופו של דבר אמנות באה לבטא רגש, ואצלי, בדרך כלל, ולבטח במקרה הנוכחי, הרגשות טעונים ומורכבים. השיר מדבר על קשר מלא תשוקה וריקנות כאחד, ועל שני אנשים אשר מוצאים עצמם נרתמים מרצונם למרדף אחר הדבר אשר מזיק להם יותר מכל. אהבה ותשוקה, רגשות דומים הם לכאורה הדברים שלשמם נהיה מוכנים להקריב את היקר לנו, אבל האם קשר שכזה או רגש עוצמתי שמפעיל אותך, ראוי שתקריב את עצמך למענו? בדיעבד, התשובה היא לא. בפועל, יוצאים הרבה שירים מלאי עוצמה ורגש, שמזכירים לך, כמה כוח וכמה כאב יש בזוגיות ההרסנית".

 בעז בנאי – אין אף אחד בבית

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. מאוד התחברתי לכנות של בועז,ניראה לי שהיום אנשים מתייחסים לעצמם יותר ברצינות ועל כן נקודת המבט שלהם על עצמם ועל זולתם מעמיקה יותר,מהשניקרא פסיכולוגיסטית.גם הפיקפלוייד כתבו שירים פסיכולוגיסטיים זה לא קרה/רק בארצנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן