בבוקר האזנה לסינגל הזה, הגיע גם The Impossible Dream, שדוד ד'אור שר בדואט עם מירי מסיקה במרכז האקדמי פרס (הקשיבו מטה) , מול נשיא המדינה החוגג את יום הולדתו ה-90. ד'אור אכן חווה Impossible Dream שכזה. מופיע לאפיפיורים, נשיאים, מלכים. בשביל לחוות את החלום הבלתי אפשרי אתה צריך להיות זמר מרגש, Exciting singer במלוא המובן המיינסטרימי של המילה. תן לרגש ללכת לפניך. ד'אור יכול להרשות לעצמו להגיע לכל "מקום מרגש" גם בשל מתת האל שזכה לה – בקול הקונטרה טנור הנפלא שלו.
זה הולך מהקלאסי, הקלאסי-קל, דרך מחזות זמר ועד לבלדת הפופ הנוגה. אין סיכון בתמהיל כזה. הוא בדיוק המכנה המשותף ה"מסחרי" של רוב מאזיני העולם, שמטאליקה אינה נמצאת על מדף הדיסקים שלהם. ד'אור לא יוותר על פשרות המאפיינות זמרי קרוסאובר מהסוג שלו, כי המשמעות היא ויתור על המכנה השותף הקוסמופוליטי הזה שמאשר לו להגיע לגג העולם.
"מקום לאהבה" של ארקדי דוכין לוקח את ד'אור למקום אינטימי יפה, לא משהו שאומר מהפך. שיר אהבה-געגועים מושר בטון מתכוון, בקול האולטימטיבי של ה – Exciting singer, שיגרום לאוהבים מתגעגעים לבכות בלילות מרוב אהבה.

* השיר מתוך אוסף חדש של ד'אור שיוצא לרגל 25 שנות קריירה.

ובלילות אני בוכה מתגעגע/ רואה תמונות, רואה אותך ולא נרגע/ היו ימים יפים היינו שניים/ הראש היה בעננים ולא מיין/ וגם לך ודאי קשה אני יודע/ את בתוכי אני נופל אני טובע/ היו ימים יפים היינו שניים/ הראש היה בעננים / ולא מיין
השקט כאן בכל פינה/ לוחץ עמוק וקר/ אם אין מקום לאהבה/ אז אין מקום לשום דבר/ אפילו שמש מעיקה / ומנדנד השיר/ כשאין מקום לאהבה/ אז אין מקום בכל העיר