השיר הגיע כמה שעות לפני שאייל גולן עלה לשיר לכבוד הנשיא בבנייני האומה. איזה דיסוננס. איזה באס.
למה, למה לך אייל גולן לתרגם סכסוך בינך ובין רעייתך לשעבר לשיר?! ניסיתי לחפש צידוקים (פיוטיים, מוסיקליים) בשיר, במוסיקה. לא מצאתי. זה הופך את העניין לאקט מגלומני של כוכב זמר שאינו יכול להתאפק, ומעדיף להשתמש בכלי הנשק שלו (שירה, פרסום) לסגור חשבונות אישיים. ברור שהתקשורת תקנה. מה תקנה – תתנפל. חגיגת טורי הרכילות. אבל כמה פופוליסטי אייל גולן יכול להיות כדי לשחק לידיהם. נכון: לא צריך לצרוח מה שאפשר ללחוש. אז תלחש, תכתוב מכתב, תסמס. דבר אישית. למה חייבים להוציא שיר, שנראה ונשמע חלק ממסע קידום המכירות שלך, ועוד לערב את הילדים המסכנים.

קל כל כך לומר עלי הכל/ ואז לתת לי להוכיח שזה אחרת/ לא מה/ שנראה זה מה שיש לי בחיים/ אבל נפתור את זה בהזדמנות אחרת
לא פשוט לקרוא שאת כותבת על אחד/ שאת אהבת או כך הרגשתי/ זה לא רק הבגידות זו אומללות נסתרת/ אני האב של ילדיך כבר ביקשתי
שלא צריך לצרוח מה שכן אפשר ללחוש/ אני האיש שלך וכך גם אשאר/ נכון עברו תקופות שנראה שאני בורח/ אך לא ממך, בהזדמנות גם אספר
שקל כל כך לומר עלי הכל/ להשתמש במכונות של מלחמה/ כמה עוד אסביר שהנשים והחיוך/ הם לא אומרים עלי דבר אז בשביל מה?
לא נעים לקרוא שאת אוהבת/ ושהילד על ההיא לך מספר/ ועל ההוא שמכנה אותי ״ההוא״ אני לא כועס , בואי נחיה, זה יסתדר