שיר אינטימי על הפער בין אירועי ההיסטוריה הגדולים, שהילד מנסה להכין עליהם שעורי בית, ובין שגרת ההתרחשויות בתוך ביתו. העוגיות והעיתון שאבא מביא מול פלישת אתונה לטרויה. אימפריות נופלות מול "חצי המשכורת" שהלכה. הלימוד כנראה לא הכי מרתק, כי הרי הוא יותר מקשיב לשיחה של אבא ואמא, ובסופו של דבר נרדם וחולם על קרבות ההיסטוריה. המוסיקה של דן תורן היא פסקול נוגה לשירו של מאיר גולדברג. תורן הוא לא פחות "מספר" של הנרטיב בשיר הזה.
לחן מינורי נוגע ומגיע, משדר תחושת כלפי הסיטואציה של האדם מול משק כנפי ההסטוריה. שמעתי שתי גרסאות טובות: האחת של דן תורן מהאלבום "יורד נמוך" (1996), השנייה בביצוע חמי רודנר מהמופע החי "דן תורן – עוד סיבוב" שנערך בנובמבר 2000 במסגרת "ציפורי לילה" במועדון הבארבי. ההפקה המוסיקלית בגרסה של תורן מעניקה לשיר קווי מתאר אקוסטיים יפים. אצל חמי רודנר שומעים יותר גיטרות חשמליות. שיר שקורץ מחומרים משמרים, חסינים גם מול השנים שחלפו ואשר בפתח.
ילד מכין בסלון שעורים בהיסטוריה
הוא לא שומע צלצול פעמון
בה בשעה שאתונה פולשת לטרויה
אבא נכנס עם קופסת עוגיות ועיתון
אמא לאבא סודות על האוזן לוחשת
ילד שומע קטעים בשיחה
לאלכסנדר מוקדון יש את חצי היבשת
אבא אומר שחצי המשכורת הלכה
ובתוך הדפים של הזמן שאבד
אנשים נגמרים ברגע אחד
אימפריות נופלות לאט
כל הדברים יסתדרו כך אבא מרגיע
אמא עכשיו משיבה בחיוך
חייל האימפריה אל קצה היבשת מגיע
ילד נרדם וחולם על קרבות שהיו
ובתוך הדפים…
