מי הקפטן? מי הם נערי הסיפון שלו? תקשיבו למוסיקה. לפי השיר השלישי הוא אינו איש צעיר ("קפטן דנימו"), קצת מעל חמישים, נאבק בגלי היום יום, מאבד את השליטה על ההגה עוד לפני שנכנס לסירה. הגיע זמנו "לחלום חזרה" לקפל מפרש לפני הסערה.
תנו לדן תורן להוביל את הספינה. איתי פרל והדר שכטר עם נערי סיפון נאמנים. תורן מצליח "לחלום חזרה". בגדול אנחנו יוצאים לשיט פולק-רוק-בלוז מענג, שתחנתו הראשון ב"פרהיסטוריה" של דוד אבידן שרוב הזמן "לא יודע על מה אני מדבר" למרות שהוא "מתכוון לעשות דברים שאיש לא טרח לעשות לפני". בפרק השני יספר לנו הקפטן על את סיפור שפוט-האהבה יוסי אלפנט. שני שירים שקובעים קו אווירה.
הקפטן הוא טרובדור בן ימינו שמשב רוח מן העבר נושב במפרשיו, שממשיך לשיר בלוז איטי "כל עוד זה מתגלגל" במציאות העכשווית בליווי מפוחית, במקומות ידועים, על שירים מוכרים וגם על רקע מקרים חריגים ("רבין מת הערב לא מנגנים") ורוח חדשה בכיכר המדינה. למעשה – מהות נצחיותו של הבלוז בעצם החיים, הקיום. מהשירים היפים באלבום, שאמשיך להתגלגל איתם.
אלבום של אינטימיות אקלקטית עם נגיעות ביוגרפיות: "דבורים ופרפר" – על משפחתו ומה שירש ממנה בדואט עם הדר שכטר במקצב ואלס, מסע בתחנות המוסיקה מאז 74' ב"המחלה היא התרופה", סיפורים עירוניים קטנים על יחסים כמו זה של צ'ארלס בוקובסקי – "אוהבים" הקצבי המלהיב ושל צרויה להב ב"אל הדברים הנשארים" – על פגישה בבר. ועל הילדה ההיא הכי רזה שראה בבר, שעזבה את כל השיעורים וצללה אל הסמים ב"עצמי עיניים ותראי" לפי בננה יושימוטו במוסיקה המזכירה פולק קלטי.
דן תורן שר מפיכחון של הגיל, ממבט מתגעגע אל הדברים שנשארו, גם של געגועים למוסיקה שאמרה תום ראשוני. זה שבוחר לעיתים "לחלום חזרה". "הצלקת" בשירתה של הדר שכטר המתייחס לנושא התקיפה המינית – לא שייך לכאן. איתי פרל כמעט לא מורגש. קפטן תורן הוא שמוביל לטיול בדרכים שלו, דרכים של זיכרון, התרפקות רטרוספקטיבית  בצלילים שהם תמצית ומהות של מחשבה ותחושות נכון לעכשיו.

משתתפים: דן תורן, איתי פרל, הדר שכטר.
שירים: פרהיסטוריה, כמו הוריקן, קפטן דנימו, כל עוד זה מתגלגל, בנים בנות, דבורים ופרפר, המחלה היא התרופה, אוהבים, הצלקת, אל הדברי, עצמי עינייך ותראי, הערה אחרונה