הפיאנו מן חזר ממוקד מחדש בצליל ישן-חדש שמאחד את 15 השירים. ניצב על מקפצה של פעם, נכון לקפוץ שוב למים. זהו אלטון ג'ון שמחבר R&B, גוספל, ג'אז, השפעות קלאסיות, רוק. בעיקר – בלדות, מעט אפביט. בעיקר – הפסנתר. כלומר הפסנתר פלוסPiano, Bass and Drums כקונספט בהפקת T-Bone Burnett וברנסנס יצירתי עם ברני טאופין, כותב שיריו מאז השבעים. הכישרון המלודי, המיומנויות הפסנתרניות. גם בלי השוואות, זהו אחד הטובים שלו. עמוק. חם, מעט אפל. עשיר.
בלדות החל מ- Oceans Away, שיר הצדעה לחייל הוותיק, שמזכיר את היפות שבבלדות שלו. ובהמשך – Voyeur. זה אחד השירים היפים ששמעתי מאלטון:
And I see things through a cut and blow back against the rain
Through the crack in the door that gives me pain
And through every gap that gives away some secret in the dark
I carve my away with something to keep you in my heart
בשיר שיצא כסינגל – Home Again, עם פתיחת סולו פסנתר ארוכה, אלטון ג'ון מתגעגע וחוזר אל מחוזות עברו מלווה עצמו בצליל הפסנתר המוכר. זה אלטון ג'ון של שנות השבעים המפוארות שלו החוזר למחוזות ההם, המאוד טבעיים מבחינתו, למעשה – חוזר הביתה.
מגבירים קצב ל – The Ballad Of Blind Tom, וכאן זהו אלטון ה"גרובי" במיטבו ברוח המזכירה שיתוף הפעולה עם ליאון ראסל. ואם הצדעה לשחור-הוא-יפה, אז גם Take This Dirty Water בעיבוד גוספל.
זה אלטון ממוקד, מספר הסיפורים הזכור מאלבום הקונספט Tumbleweed Connection מ – Madman Across The Water גם – Captain Fantastic. זהו אלטון הפסנתרן, אולי גדול הפסנתרנים של מוסיקת הרוק מאז ריצ'ארד הקטן.
האלבום מסתיים בשיר שעל שמו נקרא האלבום The Diving Board. הטון של אלטון מיוחד מאי פעם, מעין זמר מסבאות, שר על הרגעים האחרונים של העלומים, גיל 16, כאשר אתה עדיין טהור ובעל פוטנציאל, ומישהו אומר לך: "צלול או שחה" Sink or swim, ואז אתה מתאהב במה שקורה, גובה של כוכבים, גבהים מסחררים, מראה מהמקפצה… ובאלבום הזה נדמה הוא חוזר למקומות ההם של התחלות,  ושוב מתנסה בקפיצה מהמקפצה.