מג'יק טיים

ואן מוריסון

אקסייל, הליקון
5/5

זה מוריסון של סלואו, כזה כמו שרקדו בשישים. שמתגעגע נואשות לימי המוסיקה ההם. הגיעה כנראה שעתו להיות כזה CROONER, זמר ששר ישר מהלב. STRANDED נקרא השיר הפותח. גם ב-CELTIC NEW YEAR זוהי הרומנטיקה שיוצאת מקולו הדואב ומליבו האוהב והמתגעגע. עונג העצבות המוריסונית. חליל אירי מעטר. אלה שירים שימיסו אותך כמו חמאה במחבת לוהט. שימו את המוריסון הזה ותימרחו. אם לא תימרחו, אז תתענגו. מוריסון המתרפק יגיע כמובן לבלוז עם מפוחית. סטייל דילן.  וגם רוקנ’רול בלוזי ב"איבנינג טריין". זמר נשמה ובלוז ורוק בסטייל הישן, מצדיע לכול מה שנחשב נכסי צאן ברזל, גם התזמור הג’אז ביג-באנדי ב"האהבה הזו שלי" שיר א-לה סינטרה.  בלוז מתחבר עם ג’אז עם נשמה. ואצל מוריסון זה יוצא פשוט והכי-הכי אותנטי. כמה טוב שהוא ניהל מוסיקלית את הדיסק הזה. אפרופו, ב"הם מכרו אותי" מתייחס מוריסון לתעשיית המוסיקה. אבל ככלל, זה לא אלבום בעל קונספט טקסטואלי, אלא הצדעה טעונת רגש געגועים של הזמר האירי לסיקסטיז,  לזמרי  הריתם הבלוז והקאונטרי . והוא עושה את זה הכי אותנטי.   

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות