הספק והדמיון מייצרים תסריטים שונים באשר למה שקורה בחדר הסמוך. מוחו של הדובר בשיר יכול להמשיך בחפירות דמיוניות אין סוף – כולל פנטוז על עצמו – כדי לנסות לגאול את עצמו מהסיטואציה הקשה בה הוא נמצא (בדידות, רחמים עצמיים, רצון לחזור הביתה).
נתן כהן "נשמה טהורה" לנצח ("ברחוב הנשמות הטהורות", "אחרי שהסירות", "שני קולות", "אחכה לך", "נאום היונה", "קפה אצל ברטה", "תחנת דרכים", "כוכב קטן" ועוד) מצליח ליצור למילים פס קול אפרורי ספוג אווירה מלנכולית, בלי להתייפות במלודיה מחניפה. אתה שומע לא רק את השיר, אלא חש את האיש המדמיין-מהרהר, את הלך רוחו באותו מוטל. כמו ברבים משיריו, נתן כהן מצליח להעצים את את הטקסט בנדבך אווירה, שמכניס את המאזין אל בין השיטין של המילים.

בחדר הסמוך אדם נרדם / וממלמל מתוך שינה טרופה / ומתהפך ונאבק במצעים / אולי חלם חלום
אולי ירו בו בטעות / אולי החלומות שלו סרטים כחולים
בחדר הסמוך אשה גונחת / ומצננת את גופה במניפה / מוצצת סוכריות דביקות בזול / אולי גירשו אותה / אולי קוראים לה אוה / אולי עוד בגן עדן יסלחו הכל
בחדר הסמוך אני שוכב לבד / חובק בדמיוני אשה יפה / ומרחם על העולם ועל עצמי / אולי אסע מכאן / אולי אברח מן הלכלוך / אולי יניחו לי בסוף לשוב למקומי
מוצצת סוכריות דביקות בזול… …אולי חלם חלום… …אולי אברח מן הלכלוך.. …אולי עוד בגן עדן יסלחו הכל…