הוא שר שקט, הבעה כמעט מתייפחת על חלום רצח אהובתו ב"חתכת את שערה". יש לו קול נוגה, רך ואקספרסיבי, והוא אוהב עיבודים לצ’לו, מה שאומר כי מלנכוליה היא שם המשחק. החדר האינטימי שלו. משורר פופ, זמר בלדות פצוע נפש, שכותב מאוד מלודי, מאוד אמוציונאלי. הוא הזכיר לי משהו מפול סיימון, משהו מדיוויד גרי, אולי מקולדפליי. מתוך ה-13 יש כאן הרבה שירים שנוגעים ומחלחלים. "בלאדלס", "הנער עם המסטיק", "שפת טפשים". משהו מיוחד מאוד. אישי מאוד
