מבקרי המוסיקה הצביעו פה אחד: Sunbather של ההרכב Deafheaven מסאן פרנציסקו הוא האלבום הטוב ביותר לשנת 2013. זו הפעם הראשונה שאלבום המוגדר "מטאל" מגיע למקום הראשון בבחירת המבקרים.
לא סתם מטאל אלא black metal, תת-ז'אנר שהוא הפן הקיצוני של ההבי מטאל – קצבים מהירים, קולות צווחניים, צלילי גיטרות מעוותים (distorted) ברמות קיצוניות, קצב תופים מפוצץ, הקלטות מחוספסות, מבני שירים לא קונבנציונאליים.
אלא שבניגוד לדימוי האלים, שיער ארוך, חולצות שחורות, עיניים מזרות אימה, יאוש קיומי (לעתים קרובות הצגה שקרית), Deafheaven משדרת באלבומה השני (אחרי Roads To Judah) מוסיקה ודימוי שונים לחלוטין מכל מה ששמענו בז'אנרים הרלוונטיים – "בלאק" ו"דאת'" מטאל.
האלבום Sunbather עוסק בנושאים כמוות, אובדן, ספקנות, חרטה, פחד בסגנון מטאל פואטי. המפגש בין הקול המיוסר עד מוות של ג'ורג' קלארק (Georgr Clarke) לצליל הגיטרות ההיפנוטי של קרי מקוי (Kerry McCoy) והתיפוף הנפלא של דניאל טרייסי (Daniel Tracy) חוברים לערכים מוסיקליים מוספים.
זו אינה עוד מתקפת הרס וזעם השגרתית המאפיינת את הז'אנר. הנגיעות היותר אקוסטיות-מסתוריות-מלודיות במוסיקה הזו מעניקות פן לירי-מופנם. חובבי מטאל שחור יופתעו לגלות שני בחורים מסופרים קצר, לא מריחים שחצנות טיפוסית, לא מפציצים כדי להפציץ.
אפשר לדבר על סנונית נדירה של רוק אלטרנטיבי. אבל מה משנות הגדרות (תת-תת ז'אנר, פוסט בלק מטאל-דאת'-דרים) מה משנה איך נראים פרצופיהם. כל העניין הוא בדבר עצמו: האלבום טורף את הקלפים, שבעה קטעים שהם מוסיקה אחרת, שגדלה מהאזנה להאזנה.

1. Dream House
2. Irresistible
3. Sunbather
4. Please Remember
5. Vertigo
6. Windows
7. The Pecan Tree