צליל הסינטי של Lazy בפתיחה אפוף אווירה לילית קודרת. שיר לאי בודד, להתבודדות, להתאהב. מזג אוויר חורפי. אהבתי גדלה מהאזנה להאזנה.
תרגום חופשי מאנגלית: "העצלות שלי מתרחשת/ כל יום שורפת/ מכסה אותי ומושכת אותי מטה/ עצלנית מדי למחות מתגנבת למיטתי/ תופסת אותי לא מוכנה/ שוב זה מכה אותי/ עוד יום מת"/ רק תסגור את הדלת כשאתה יוצא/ אל תיתן לאור לחשוף את כל זה/ כי אני לכודה בתוכי/ ורק רוצה להיות לבד"
צליל הפסנתר בהמשך  משאיר בחדרה האפלולי: Even If I Cry You Could Never Lie, שרה רוני ב – Let's Go on the Run, ונשארת באווירת ה – Blue, מלודית ומתכוונת עד צמרור, צלילי חצוצרת האמביינט של אבישי כהן יחד עם ההרמוניות הקוליות מוסיפים צבעים נפלאים.
ב –  Circles שואלת רוני: "מי אתה שתרוץ במעגלים בהם הייתי", ו"מי אתה שתגיד לי אלף פעם ביום שאני טועה". "שמור את השקרים לעצמך". טון נמוך, קודר משדר את התחושה. אלטר מינורית, שרה על יחסים בסרקזם דק. גם הבלדה הזו משדרת את הדרמה בלי להחצין רגשות, אבל היא (הדרמה) קיימת.
מחליפים הילוך למיד טמפו, אם כי נשארים באותה אווירה מלו-מלנכולית. ב – Once Again מבקשת רוני אלטר להשאיר אותה לבד, לא להתקרב למרות שפעם ש"פעם נוספת איבדתי את הראש". גם כאן – נשארת באותו טון חדגוני, רק מוסיפה קולות מייפים.
רוני אלטר באנגלית מאוד מסוגננת, שומרת על קו אווירה נוגה, עוצמות שמחלחלות. המעבד אלון לוטרינגר שמר אתוה בקווי מתאר מדויקים לאלבום הזה בעיבוד ובתזמור. 
השירים האלה לא נכתבו תחת שמש יוקדת ושמיים כחולים. Tears Go Wild/ The Darkness Here is Darker Than There, שרה אלטר בשיר החמישי, שיר שמתפתח אט אט לסערת רגשות הדרמטית ביותר באלבום – כשהיא שואלת "האם אני הולכת להתחרט על כך / או שעלי להישאר". מכאן – חזרה לטון הנמוך לצליל ההרמוני של People על "מה שהם גרמו לי" והתחינה  "אנא תנו לי להיות עצמי" בעיבוד מעצים, ששיאו בנתיב החצוצרה המהורהרת של אבישי כהן.
פסנתר מינורי מחזיר לשיר על כישלון היחסים. Stay At Home, שיר שתמפתח לדרמה קטנה –כאשר היא מבשרת על סוף היחסים למי שהייתה איתו.
בסיום – Pretty Boy, על מפגש מסעיר, שלא השאיר עקבות (זהות) אבל שהותיר חותמו: "מתגעגעת לאחד שאינני מכירה".
אלטר אינה מאמצת את קולה. זהו צבע שתואם את הנרטיב שלה, ממש כמו המנגינות היפות שמסייעת לה לספר את עולמה האינטימי. תחושת הדכדוך, אבל חיבור השירים אינו יוצר סאגה טראומטית, המלנכוליה של רוני אלטר אפילו מחבקת. הקדרות מזככת בחום של קולה המרכך.

** האלבום הוקלט בפריז עם המפיק המוסיקלי אלון לוטרינגר, שניגן על רוב הכלים, המתופף שחר חזיזה והחצוצרן אבישי כהן. הקלטות האלבום התקיימו באולפן משנות ה-50 בו הקליטו אגדות כמו אידית פיאף, סרג' גינסבורג, ג'וני הולידיי ופול סיימון.