אדבר איתך

אפרת גוש

מילים: רחל שפירא לחן: אלונה טוראל עיבוד והפקה מוזיקלית: יונתן לוי
4.5/5

רחל שפירא כתבה על אהבה שכולה ויתור, הזדהות, השתתפות בצערו. היא תהיה איתו בכל צרה, בכל מצוקה נפשית. לא תשאל שאלות. תישאר איתו. בסיס האם – חוה אלברשטיין. שיר שמזוהה איתה. אפרת גוש בחרה ב"אדבר איתך" מתוך "צמח בר". הפרויקט – פרויקט "עבודה עברית" היוצא בשם "שרות חוה אלברשטיין", שעלה במקור כמופע "בנות חוה" בפסטיבל תל אביב ז"ל ב-2009, בו שרות זמרות שונות את שיריה של חוה.
האם מדובר בקאבר שעומד בפני עצמו בלי שום קשר לביצוע המקורי, או שהמבצעת שוכחת מהזמרת, עושה מה-בראש, כמו בהתייחסות לכל קאבר אחר באשר הוא. ואכן, האינטרפרטציה האישית היא שהנחתה אחדים מהביצועים – כמו זה של אפרת גוש, פרשנותה התיאטרלית, סגנונה המאוד ייחודי, משחקיה הווקאלים המודגשים, כאילו ביימה את עצמה.
אצל אלברשטיין זה נשמע יותר שיר של ליטוף למי שזקוק, וכך גם הטון והמנגינה – אימהיים, מפויסים, מלטפים ומנחמים, מתוך כמיהה להתחלה חדשה, להתרצות, להכרה מחודשת של האדם שנפגע. גוש מנסה גרסה אחרת במופגן, אולי מעט מנופחת, אבל אין ספק – זה היופי הייחודי שלה.

"בנות חוה"מופע מחווה לחוה אלברשטיין בפסטיבל תל-אביב 2009

כשאתה חיוור מצער / מתחפר בשתיקתך / תן לי לדבר אליך / וללכת בין צלליך
להיות איתך
לא אשאל אותך מדוע / לא אחריד את בדידותך / זהירה, כמו מהססת / באותות חיבה וחסד / אדבר איתך
יש בי כוח, יש בי כוח, / אל תחוס עליי / אל תפריע לקוצים שלך / לשרוט את רגליי
כשאתה עייף עד מוות / לא נרדם בחשכה / בשעה שסיוטיך / מרדפים חלומותיך / אשאר איתך
על ידך אני נודדת / בין שנתך ליקיצתך / המילים שלי שבירות הן/ וכפות ידי קטנות הן / אך הן לצדך
כשאראה או כשתאמר לי / חרש, חרישי / כי מתיך מתקבצים / גם אני ארכין ראשי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. הימים בהם השמעות ברדיו הן ערובה לאיכות עברו מזמן.
    ולי אישית אין שום כוונה ושום חשק להסביר את התיקשורת הצבועה והכוחנית הזאת. נא להקשיב לביצוע המקורי של חוה אלברשטיין ואחר כך לביצוע הגושי. אולי מכאן ניתן להבין מה קרה למוסיקה הקלה בעשרים השנים האחרונות.

  2. למה צריך 100 מילים ויותר כשאפשר במילה אחת-
    מזעזע. אינטרפטציה??? אם אומן יכניס קללה עסיסית באמצע שיר אבל, גם זאת תהיה "אינטרפטציה"?
    מה שיש כאן זה ביצוע וולגארי, חסר רגש, יומרני, סתמי לגמרי. הוא גם מגובה בעיבוד מכוער על אמת, רק כדי לעזור לאוזן המיוסרת שלנו להצביע על גוש ולהגיד – 'היא , עם השירה האנטיפאטית שלה הכריחה אותי לעשות את זה, כבוד השופט'. האם יש דרך להיפטר, מוסיקלית כמובן, מהקול הנוראי הזה שנקרא – אפרת גוש?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות