אהבה ראשונה

שלמה יידוב ממשיך לחלום בספרדית

הפקה עצמאית
4/5

שלמה יידוב ממשיך לחלום בספרדית. האלבום ההוא ("חולם בספרדית") יצא ב-1988. 26 שנה אחרי הוא מרחיב את המפגש עם השורשים והמוצא (ארגנטינה). זהו ניסיון לחזור לתבונה העממית, לאמירה החברתית, להומור האופייני במקצבים הטיפוסים. יש לו את זה: הדיאלקט, הנגינה העסיסית. הרגישות, הביצוע הפריך גם בשיר הערש "נומה נגריטו" (ילד שחור) גם ב"מילונגה סנטימנטל" הרקיד עם ההתלהבות והטמפרמנט. החספוס המיוחד וגם בביצועים. הפריטה המלוטשת, באוריינטציה קלאסית.
ליידוב נוח מאוד לחזור למוסיקה הזו 50 שנה אחרי שעזב ארגנטינה. לשפת אמו, לאם אדמתו. המילה, הלחן, הסגנון הפולקלוריסטי. זה טבוע בו. החבירה לספרדית קולחת בגוונים שונים, אותנטית, במיוחד מרשימה בשירים המקוריים המעטים של יידוב. מרצדס סוסה ביקשה בזמנה לתרגם את "כמו אדם" למילים של נתן זך. הגרסה בביצועו של יידוב נקראת Como Adam שובה בגוון המלנכולי שלה. מצד אחר זוהי הזרימה קצבית-המלודית המדביקה בשירו של רמון אז'אלה El Cosechero (קוטף הכותנה)
קרלוס גרדל, גדול מלחיני וזמרי הטנגו הלחין את Volver (לחזור) למילים של אלפרדו לפרה: "אני מנחש את עפעוף האורות/ שמסמנים לי מרחוק את הדרך חזרה/ אותם אורות שהאירו בהשתקפויות חוזרות/ שעות עמוקות של כאב/ ולמרות שלא רציתי חזור/ תמיד חוזרים לאהבה הראשונה" שיר למתרפקים על המוסיקה של פעם.
לנוסטלגיקנים חסרי תקנה (כעבדכם) אני מציע גם את "אני בא להציע את ליבי" של סיטו פאז. לעמעם אורות. הקול של יידוב נעשה מחוספס- אקספרסיבי. לאווירה העשנה מוסיפות נגיעות הג'אז בגיטרה ובסקסופון שמנגן אלי דג'יברי. רומנטי צובט. אי בודד. וגם: "שושנה ברוח" (דוואלוס-פאלו), שנשמע כתמצית המוסיקה הזו.
מוכרים וחביבים: "אלפונסינה והים" של אריאל רמירז. עוד ריגוש נוסף לכל הביצועים המוכרים? נשמע פופוליסטי, אבל זה שיר שהטון הנוגה-חם של יידוב מעניק לו את הייחוד שלו. Como La Luna "כמו הירח" המוכר כ"ערב כחול עמוק" למילים של מאיר אריאל ובביצוע של ריטה. הגרסה של יידוב מחויבת מציאות, כי היא מגלמת את המהות המקורית של השיר.
בונוס מקורי: "ליאורה אהובתי" (שלמה יידוב- אלי דגיברי) שיתוף הפעולה מפתיע בין נגן הג'אז לטרובדור הפופ העברי-לטיני מוליך אל הריקוד הארגנטינאי הקלאסי. אלי דג'יברי ניווט עצמו לאפיק הטנגו הישן מפעים הלבבות. יידוב המחובר בטבורו למוסיקה הזו, שר את השיר בטון מאופק חם, בתחושות שמובילות למחוזות הרומנטיקה, מעוררות הגעגועים לימים שהורינו רקדו ריקודים סלוניים.
השיר נפתח בצליל מיתרים המייצר מתח שלקראת. השירה איטית, המקצב מדוד. השירה רצינית ומתכוונת. הסקסופון סופרן של דג'יברי צובע בצבע נוגה יפה. החיבור – אקספרימנט קליט ומיוחד. למה מתכוונים כשאומרים – "הישן והטוב"? תקשיבו.

נ.ב. אני עדין חולם לשמוע משלמה יידוב, הכישרון המלודי הנפלא, שירים בנוסח הקלאסיים שלו – "שיר בין ערביים" ,"ימים לבנים", "ילדי הירח" יידוב מייצג דור שפרח בשבעים, שנע בין הקלאסי והפולקלוריסטי, שנגע בג'אז ובפולק, גם ברוק האנגלי הפרוגרסיבי. הפן הזה חסר לי אצלו בשנים האחרונות. השיר החדש הייחודי, ה"קצת אחרת" מסקרן אותי יותר לעיתים מאשר השירים הספרדיים האלה שאני מתענג עליהם ונכנע להם בקלות נסבלת, ומשוכנע שהם תואמים את אישיותו ואת המניעים השורשיים שלו.

צילומים: אילן בשור, מרגלית חרסונסקי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן