אמנים במחווה ליוסי בנאי

"אם נדע לאהוב"

פסטיבל ישראל, בריכת הסולטן
4/5

זו אינה המחווה האחרונה ליוסי בנאי. יהיו עוד הרבה. לא רק הגעגוע. ממש כמו ערבי הזיכרון למאיר אריאל, התחושה היא של אובדן ענק תרבות בגודל שרוחו לא יכולה למות. היא לא תמות. יוסי בנאי ממשיך להלך בינינו, להיות חומר נפלא לערבים כאלה. אמן, יוצר, שחקן וזמר שאפשר לעשות ממנו מטעמים מכל הבא. מונולוגים, מערכונים, כמובן – השירים.
נכון, גם הפעם, עבדו בשיטת מצעד פזמונים ומערכונים, אבל בלי קטעי קישור, בלי הנחיה, בלי נאומים, בלי מילה שנאמרה בין הקטעים. וזה עבד. המופע נפתח עם "למות למען רעיון" עם הדג נחש, ואחר-כך רץ על רקע מסך וידיאו ששילב צילומי תקריב ומשחקי צללים מרהיבים. יופי של רעיון.  
המאמץ הושקע לא רק בוויזואליה המסוגננת, אלא בעיבודים מצוינים של אלדד ציטרין, שהעניקו לשירים צבעים פונקציונאליים יפים ורעננים בתזמורים מגוונים ובמינונים נכונים.
למעשה – ערב קאברים ליוסי בנאי. מי שהכי התקרב אליו עד חיקוי המניירות היה דב גליקמן ב"בונבונים". במקום אינטרפרטציה, הוא העדיף לעשות את יוסי בנאי. טוב שהא השאיר אותנו עם חיוך אחרי המערכון "המברק" עם אסי לוי.
אסי לוי בחרה לשיר "נשים נשים" בביצוע שאמר – תהיי שחקנית ותוותרי על תחום השירה. מוקי בחר ביצוע מלודרמטי מאוד ל"אל תלכי מכאן" של ז'אק ברל. יוסי בנאי היה אומר לו: תרגיע מוקי. תנשום עמוק. תעדן. תרגיע כמו ששרת את "את הלילה שלך מרגיעים".
אפרת גוש הגיעה לבריכת הסולטן בטעות עם "על כל אלה" של נעמי שמר. גם השיר עצמו לא היה צריך להגיע לערב הזה. את יורם חזן מ"כנסיית השכל" העדפתי יותר ב"פרצוף של צועני" מאשר ב"ערב עירוני" – שחותמו של יוסי טבוע בו עדיין חזק מכל גרסה ששמעתי לשיר הזה.
מאור כהן האיר מחדש את "שיכור ולא מיין" בביצוע נמרץ ובתזמור מוסיקת עולם "פרוע", משהו בניחוח בלקני-צרפתי. קרולינה העניקה יופי קסום ל"ממה עשוי כל יום".
שחקנים שרים: תיקי דיין עשתה "ספירת מלאי" בטמפרמנט שלה, ויש לה. יופי. איתי טיראן נתן פרשנות תיאטרלית טוטאלית ל"יש גבול", מהסוג שראוי להגדרה – ביצוע חיים. גם שלומי שבן הוא שחקן, למרות שהוא אינו מוגדר כך. הוא לקח שני שירים של יוסי – את "שיר הגורילה" ואת "אהבה בת עשרים" לחלקה התיאטרלית שלו. יוסי בנאי היה אוהב.
ריגוש בסיום : יוסי בנאי מוקרן בוידיאו ב"אם נדע לאהוב" , וכל משתתפי הערב צופים בו, כשגבם לקהל.

שירים, קטעים: הדג נחש – למות למען רעיון, משה איבגי במונולוג- כשאתה לבד, כנסיית השכל- פרצוף של צועני, שלומי שבן – שיר- הגורילה, מוקי – את הלילה שלך מרגיעים, איתי טיראן וקרולינה – הגבירה בחום, תיקי דיין –לאור המצב החשוך, מתי כספי – דקה דומייה, קרולינה – ממה עשוי כל יום, איתי טיראן – יש גבול, אפרת גוש – על כל אלה, כנסיית השכל – ערב עירוני, תיקי דיין – ספירת מלאי, מוקי – אל תלכי מכאן, אסי לוי- נשים נשים, אסי לוי ודב גליקמן – המברק, דב גליקמן- בונבונים, מאור כהן – שיכור ולא מיין, מתי כספי – מרוב אהבה שותק, איתי טיראן ושלומי שבן – שש בערב, נגני ההרכב המלווה – אני וסימון, משה איבגי – געגועים, אם נדע לאהוב – וידיאו
ניהול מוזיקלי: אלדד ציטרין, הפקה וניהול אמנותי: חיים שמש, בימוי: עידו שרף 
וידיאו 1: איתי טיראן – יש גבול
בתמונות מלמעלה: מוקי, קרולינה ואיתי טיראן, כנסיית השכל, אלדד ציטרין, מאור כהן, כל המשתתפים בסיום

צילום
: מרגלית חרסונסקי

     קטעים מהמופע 1 – מוקי, טיראן וקרולינה, כנסיית השכל
קטעים מהמופע 2 – שלומי שבן, מאור כהן, יוסי בנאי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן