לבלי גורן!

דה וויס ישראל 3 ההופעות החיות

עם ניב דמירל, ירדן פרץ, רומה עמר, שיראל ביתן, טל לונדונר
4/5

מדוע לא הציע במאי המופע, עוזי מורג, מגפון ללבלי גורן ולרומה עמר כמו שהוא דרש מדניס סקורפיץ', ששרה Do I Wanna Know של הארקטיק מאנקיז?
מורג אמר לסקורפיץ' – "השיר דורש ממך משהו גדול-מן-החיים". לכן המגפון. סקורפיץ' הרגישה כמו מציל בים עם  מגביר הקול.
אני שואל את השאלה, כי לפעמים ביצועים "קטנים מן החיים" נותנים תוצאות מצוינות. אותנטיות חזקה יותר מבומבסטיות. מורג חושב מחזמר. לא שיר. לא כל שיר דורש בצוע מוחצן. אני לוקח מהערב הזה את גרסתה של לבלי גורן ל – Wicked Game של כריס איזק במקור. היא הלכה על אינטרפרטציה, לא "גדולה מהחיים" אבל מיוחדת מאוד דווקא בביצוע המופנם שאינו דורש מגפון.
המנטורים וגם היועצים האומנותיים (במאי, פיתוח קול, עיצוב לבוש) מנסים לעיתים לא לכוון לביצוע, אלא איך  להפוך את המתמודדים למה שהם אינם. אתה לא יכול להפוך את ירדן פרץ לדוגמן, כאשר במהות שלו הוא אינו דוגמן. אתה לא יכול לייצר כריזמה למי שאין לו. (עוז מורג לנוי אייזן: "תחפשי את הכריזמה והאישיות שלך בפנים"). אתה לא יכול לבקש מזמר אישי להיות גם פרפורמר ש"פותח את הגוף" – כמו המקרה של מוש בן ארי עם ניב דמירל ששר "אור גדול" של יניב דדון. דמירל זכה בקולות שלושת המנטורים בביצוע שתאם את אישיותו כזמר, בלי להפגין משהו "גופני", בלי לנסות להראות כריזמה, כי הטבעי והאותנטי משרתים אותו טוב יותר מאשר המלאכותי והמזויף.
שופטים: ההערות של שרית חדד למתמודדים נשמעות כאילו היא לוקה בהבנת אמנות המוסיקה. הערה חוזרת מצידה: "בסוף השיר זה הגיע, נפתח או התפוצץ". זה מה שאמרה במקרים של טליה לונדונר, ניב דמירל. לידיעת שרית: בביצוע של שיר קיימת התפתחות. זמר אינו יכול להתחיל בשיא. הוא מחלק אנרגיות בצורה כזו – שיגיע לשיא בסוף השיר. ניב דמירל ב"אור גדול" של אמיר דדון עשה את זה נפלא.
לאביב גפן: אביב גפן התייחס לשיר Tango ששרה נוי אייזן,  וציין כי מרינה מקסימיליאן, מי ששותפה לכתיבתו, אמנם אינה "חברה שלו" (למה לציין את זה?) אבל הוא מאוד מעריך את הכתיסה הא-סימטרית שלה, את הדיאלוג שלה עם עצמה. ההערה הזו הובילה אותו לביקורת על אייזן – "הביצוע שלך נורא סימטרי, את לא מפתיעה בעיני". אביב הוא איש של קיצוניות. הוא דורש מזמרת להיות פי ג'יי הארווי או מארינה מקסימיליאן. הביקורת היצירתית, מתאימה יותר לבעלי טורי ביקורת אנינים מאשר למנטור בתחרות ריאליטי. לכן, ההצעה היא להרגיע, להיות פחות אקדמי ולדבר עם המתמודדים בשפה שהם מבינים.

הנבחרת של מוש בן ארי

טל לונדונר – I Will Wait
נוי אייזן – Tango
לבלי גורן – Wicked Game
דר ואורין – Stolen Dance
דניס סקורפיץ – Do I Wanna Know
ניב דמירל – אור גדול.

לבלי גורן וניב דמירל עלו לשלב הבא בהחלטת שלושת המנטורים.
טל לונדונר, נוי אייזן ודניס סקורפיץ' עלו לשלב הבא.
הדחה: דר ואורין

הנבחרת של שלומי שבת

ירדן פרץ – לא יודע
לירון אברג'ל – יום אחד תבקשי
לירון וייצמן – לא יכול להוריד ממך העינים
רומה עמר – ככה זה (לאהוב אותך)
שובל עמיאל – The Power Of Love
שיראל ביתן – Derniere Danse

ירדן פרץ ורומה עמר עלו לשלב הבא בהחלטת שלושת המנטורים.
לירון אברג'ל, לירון וייצמן ושיראל ביתן עלו לשלב הבא
הדחה: שובל עמיאל.

וידיאו 1:  לבלי גורן – Wicked Game

טליה לונדונר, ניב דמירך, ירדן פרץ
רומה עמר, שיראל ביתן

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן