משהו חזק מניע את עברי לידר מחדש. קצב דרמה? מה בוער? מה קרה? מה כל כך דחוף לו להגיד? הבערה הנוצרת ברגע מסוים של עצירה וחשבון נפש. כעס-רצון-תשוקה-פחדים-זיכרונות מתנקזים למקום אחד. ולפתע – הרצון הזה,שהבערה תשרוף הכל כדי להשאיר אדמה חרוכה שממנה אפשר להתחיל הכל מהתחלה.
עברי נע בין עתיד להווה. "שישרף הכל" הוא לשון עתידית, רצון להעלים מהעולם דברים, במשמעות של התכלות מוחלטת. כאשר השיר כתוב בזמן הווה – "הכל בוער" – תיתכן משמעות כפולה. מצד אחד – מתכלה אבל גם בוער – כאנרגיה קיומית. בשורה תחתונה המשאלה היא למחוק הכל ללא יוצא מן הכלל ולהתחיל ממקום נקי – מההתחלה.
ה"בערה" של עברי היא גם "העור של הפנים שאדומות מגאווה" – גאווה במובן הפילוסופי, שהרי הגאווה היא אם כל החטאים האנושיים. מצד שני – יש שיפרשו "גאווה" במשמעות של "הגאים" עפ"י המידע החוץ טקסטואלי הנמצא בידינו. אבל בבית אחר מנטרל עצמו עברי מחברת "הגאים", כאשר הוא מדבר על אהובה שקיימת בתוכו עשרים שנה, שהוא פרק זמן בלתי מבוטל. לא רק זאת: היא האובייקט היחיד שאינו בוער, כי היא מוגנת בתוכו. גם הנסתר מעניק לעיתים יופי.
קצב פופ וכינורות הולכים יחיד מקדמים היטב את הנרטיב. המנגינה לא עגולה-סימטרית מדי, המבנה המוסיקלי מטעין במתח, מעצים האמירה. הביצוע הקולי – בוער לא רק מגרונו, אלא מבטנו.

צילום: מרגלית חרסונסקי

הכול בוער / היחסים האהבה הסיבובים האכזבה/ הכול בוער/ העור של הפנים שאדומות מגאווה
הכול בוער/ שמים שהערב מצפה אותם שחור/ הכול בוער/ הלב שלי שמנסה לזכור
הכול בוער
הכול בוער/ הכעס הרצון והתשוקה החזקה/ הכול בוער/ הקושי הפחדים האהבה הראשונה
הכול עובר/ הימים הארוכים הציפייה להתרגשות/ הכול עובר/ המחט הדקה בגוף וההתחדשות
הכול בוער
שיישרף הכול בלהבה גדולה/ שיישרף הכול נתחיל מהתחלה/ את נשארת בי כמעט עשרים שנה
שיישרף הכול אפר במתנה
אתה זוכר/ את המים הקרים העיר הישנה/ אתה זוכר/ צעקות בחדרים רומנטיקה זולה/ אתה זוכר
בירה בכוסות גדולות ומוסיקה שמחה/ הכול בוער/ אושר במנות קטנות תמימות יפה
הכול עובר
שיישרף הכול בלהבה גדולה/ שיישרף הכול נתחיל מהתחלה/ שיישרף הכול בלהבה גדולה/ שיישרף הכול נתחיל מהתחלה/ את נשארת בי כמעט עשרים שנה/ שיישרף הכול אפר במתנה
הכול בוער/ היחסים האהבה הסיבובים האכזבה/ הכול בוער/ העור של הפנים שאדומות מגאווה/ הכול בוער