מביט בך

רבקה זהר ולירון לב

מילים: רבקה זהר לחן: לירון לב עיבוד והפקה מוסיקלית: גיא מנטש ויהל דורון
5/5

בדרך לאלבומם השני, חוברים רבקה זהר ולירון לב לשיר געגועים לירי קסום למי ש"בין כרובים מרחף". היא נזכרת בחייהם יחד. התיאור המינימליסטי מצליח לשדר קשר עמוק בין שניהם. הוא מואר באור שמבצבץ בין ענפים. מוטיב האור קיים בפרח הזהוב שהוא קוטף לה.
בהווה, סיטואציית סידור הפרחים מרמזת לישיבה ליד הקבר. היא שרה לו בשקט, ועדיין מצליחה לשמוע קולו. מדמיינת את דבריו המרגיעים הנשלחים אליה מלמעלה. בסיום חוזרת להליכתו על החוף מדי בוקר, זו (ההליכה) שוכנת בזיכרונה, חוזרת על עצמה.
צליל אקוסטי אוריינטאלי מקדים את שירתה של זהר. היא מספרת-שרה בקול נמוך, כמעט בלחישה, כאילו נוגעת-לא נוגעת. הדואט שמתחיל בדבריו (של מושא הגעגועים) – "אל תבכי נערה" – מושר בצדק בדואט. קולותיהם של רבקה ולירון חוברים, כי אלה דבריו המופנים אליה וגם תוכה המקשיב. המנגינה, העיבוד הטון הקולי (הבודד, המשותף) מדייקים בתיאור התחושה של ריחוק וקרבה גם יחד. מהשירים היפים ביותר ששמעתי לאחרונה.

הוא הולך לבדו
אל החוף מדי בוקר
רוכן בצנעה
וקוטף לה שי
פרח זהוב
שצמח בגיא
מבטו העמוק
אל הים משתרע
סיעת שחפים לשמיים נסקה
בין עפאים אורו עלה

אל תבכי נערה
השקיטי ליבך
למעלה אני
בין כרובים מרחף
ומביט בך

בזמן ללא זמן
חרישית היא יושבת
מסדרת פרחים משמאל לגבעה
היא תשיר לו בלאט
וקולו עוד נשמע

צילום: מרגלית חרסונסקי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות