מה היו יוצרי השירים עושים ללא מועקות הנפש, התסכולים המגיעים מציפיות – כל מה שקשור למה שרציתי להיות, למה שהגעת, ואיך זה נראה נכון לעכשיו. הפסיכולוג מתפרנס מזה. בשביל היוצר – סוג של תרפיה.
מאיה הרמן שוטחת החלומות מדירת שני חדרים בקצה העיר, וגם מספרת על התפכחות – "לקח לי יותר מדי זמן להבין/ שמה שקיים זה לא מה שרואים". וגם התעודדות במשהו בסיסי-ארצי – "יש לי בית/ יש בי אור/ ויש אמת". היא שרה את הנרטיב כזמרת-יוצרת מקורית-ייחודית-מיומנת בסגנון פולק-קאונטרי, בליווי אקוסטי, טון מבוקר-מאופק שמחזק אמינות הביצוע. מנטרלת עצמה מדרמה, שומרת על קו מלודי בהיר.
השיר הוא דוגמא להתאמה נכונה של השפה העברית לסגנון הפולק-רוק – בשירה, בעיבוד, בהפקה המוסיקלית. עד כדי כך שהוא מזמין גרסה באנגלית. ההפקה המוסיקלית האקוסטית מסייעת  להעצים את אמינות הסיפור  של מאיה הרמן כסינגר סונגרייטר.