אנחנו במחלקת שירי הדיכאון. דיכאון זה כשהיא או-טו-טו נוטשת אותו, ואז יש לו שיר נוטף רגש מפה ועד להודעה חדשה. "אל תלכי לי" מקונן אייל גולן וה"לי" הזה ממש מדיף ריח שובניסטי-רכושני חריף.  לא, זה לא פשטני עד כדי כך כי אחרי הכל, יודה המקונן כי הוא רוצה את "הלבד" שלו מטעמים אנוכיים. מצד שני, איך לעבור לסדר היום על נטישה שלה. וכאן בא דימוי המחץ – "אני עף במחשבה כמו רוחות מלחמה". ואללה. רומנטי מתבכיין זה אחלה. אבל "רוחות מלחמה".? מה קרה? לא הגזמת יוסי בן-דוד. כולה הבחורצ'יק מאוים שיישאר לבד, וגם להיות לבד –  לא הכי רע שבעולם, כפיי שמעיד השיר. רק גולן יודע לזמר שירים חלולים כאלה ולמלא אותם מטענים רומנטיים. בשבילו צריכים היו להחזיר את פסטיבל הזמר המזרחי, הלא הוא פסטביל הסאן-רמו שלנו. איזה בזבוז של קול על שירי מאפן.