דה אבולושן, אמנים שונים

היפ הופ

הד-ארצי
4/5

השיטה בראפ:  כתוב טקסט מחורז כפי יכולתך למסגרת הקצב ושזה יהיה נועז, ארוגנטי, מכסח, נוקב, ואם אפשר חברתי ופוליטי. הראפ התפתח באזורים עירוניים בניו-יורק במהלך אמצע שנות השבעים. עד היום נראה שהז'אנר לא הוכר כאמנות לגיטימית גם בארץ הולדתו – ארה"ב, ולא רק בגלל כמויות המאדר פאקר שמציפים את השירים. המכשול העיקרי – בראפ עצמו, מוסיקה שלא מאפשרת לזמזם שיר.
מה שבטוח – האוסף הזה מראה כמה הז'אנר המוסיקלי הזה אינו אמנות חולפת. לא לשכוח: הראפ נמצא איתנו כבר כמעט 20 שנה! כמו הבלוז והסול מוצאו מהמקור האפריקני. במשך השנים הראפ לבש צורות שונות, התגוון והשתכלל. אוסף מייצג מדהים המורכב מחדש ופחות חדש של מבחר היפ הופ וראפ, שנפתח בנוטוריוס ב.י.ג עם ה"מיסטי גירל", להיט אולטימטיבי בארה"ב, ומגיע עד ליל קים, פריטי ריקי, פאף דאדי, דירטי בסטרד, האוז אופ פיין, קווין לטיפה, אייס טי, בוסטה ריימס, מייז, מיסי אליוט, פאט ג'ו, דיגיטאל אנדרגראונד, דה לה סול עם צ'אקה קאן, ג'אנגל ברדרס, נוטי ביי נייטשר ובסך הכול 36 קטעים בדיסק כפול שהוא תמצית של המוסיקה השחורה העירונית העכשווית. הכפול מתאים קודם כול ללמי שהגרוב של הבלאק מיוסיק עושה לו את זה. ממש לא לכולם. לפחות, מהבחינה הזו – ראפ עדיין אינו קונצנזוס.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן