הפרויקט של עידן רייכל

הפרויקט של עידן רייכל

5/5

את "בואי" היפהפה, מקבלים בשתי גירסאות: המלאה והמוכרת. במלאה מנסה רייכל בעזרת עברי לידר להוסיף תבלינים אתניים, כולל שירה אמהרית.

רייכל התאהב בפיוז’נים האתניים בסגנון ה"וורלד מיוסיק" שכבשו את אולפני ההקלטות בעולם. "בואי" הזכיר לי את DEEP FOREST, ואמנם כמעט אינסטיקטיבית שלפתי את הדיסקים של הפרוייקט הזה, כדי לקבל אישור שרייכל לא המציא את הגלגל. עם זאת, הפיוז’נים שלו נשמעים לי פחות קיטש-סינטטיים מהפורסט.

הפרוייקט מעניין, מגוון. מרגש, לעיתים. יש כאן תערובת עברית ואמהרית, יש שירה ודיבור. אלקטרוניקה וכלים אקוסטיים, קולות אתניים וצלילים מתוכנתים. שפה ארכאית שמנסה להשתלב בשפה עכשווית כמו "הנך יפה רעייתי, אני נגנב משתי עינייך". רייכל מחפש את ההפקה המיוחדת, את החיבורים האקזוטיים.

מוסיקאי פלורליסט שמשתף יוצרים וזמרים בהפקה, מרחיב את גבולות היצירה מעבר להרכב דומיננטי. בתוך הפוזה האתנית, מצאתי רגעים של אמת אותנטית הבאים מיוצר רגיש. חבל שרייכל לא יצר דיסק מגובש-ממוקד יותר. המושג "פרוייקט" נובע מכך שרייכל חיבר הדיסק מסקיצות ונסיונות הקלטה ביתיות. ואמנם, התוצאה היא התפזרות.

השיר "מדברים בשקט" המלודי-נוגה קרוב יותר בקונספט לסגנון של "בואי". כמו "בואי" זה שיר עברי. הייתי מעדיף דיסק שלם בסגנון הזה מאשר איזשהו מישמש אוניברסלי. הריגושים נובעים מהביצועים שמשתלבים עם העיבודים. "שושנים עצובות" לדוגמא הוא הפקה הוא שיר אהבה וגעגועים תם-טהור, מעוטר נכון בצליל אתני. ולזה הייתי מצרף גם את "השיר של מימי" גם כאן, העיטורים והאפקטים הם עטיפה מרשימה.

רייכל ניסה להתחבר לטרנדים פולק אתניים, בקונספט של אווירה ואקזוטיקה. לעיתים זו קישוט אופנתי, לעיתים זו יצירה מלודית אנושית אותנטית ומענגת. בונוס: חמישה שירים – די.וו.די . השירים על רקע נופי מדבר ואנוש. סתם. הערך המוסף: המוסיקה נשמעת בדולבי דיגיטל.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן